תשובות מהר"ם, דפוס פראג רנ״זTeshuvot Maharam, Prague Edition 257
א׳שיטת רבינו יצחק על דין יתומים.
1
ב׳רנז. בפ' הנזקין (גיטין נ' ע"ב) פסקי' הלכתא יתומי' שאמרו גדולים ואצ"ל קטנים בין לשבועה בין לזיבורית ואפי' נזקין שדינן בעידית מיתומי' בזיבורית אא"כ תפס וכן לשבועה וכן [בערב] דערב [דיתמי] איתמי הדר אבל אלמנה שתפסה ממטלטלי למזונות מה שתפסה תפסה מחיים ולא מצי יתמי אפי' קטנים לאפוקי מינה ובדרך השבועה יש ה' דברים שגובי' בלא שבועה בין מגדולים בין מקטנים כשידוע שלא נפרע הוא.
2
ג׳א) שמתיה ומת בשמתיה כדמסיק פ' גט פשוט (בבא בתרא קע"ד ע"ב) ופ' שום היתומים (ערכין כ"ב ע"א) שלחו מתם שמתוה ומת בשמתיה הלכתא כר"ה ברי' דרב יהושע דמפרש טעמא דאין נזקיי' לנכסי יתומי' משום צררי והכא ליכא למיחש כיון דשמתי' ומת אבל כשחייב מודה לא פסקי' הלכתא בקטנים דאימור פרעי' וקנוניא היא על בניו ועל אשתו דאפי' למ"ד אין אדם עושה קנוניא על בניו ה"מ בשעת מיתה אבל בריא חיישיש' לגבי קטנים אבל לגבי גדולים קיי"ל דאפי' מע"פ גובה מן היורשי' כדאי' פ' [גט פשוט קע"ו ע"א] וכן בכפר ועמד בדין ונתחייב נמי לא משתעבדי עד דגדלי ומיהו אהני עמד בדין לטרוף מן היורשי' או מן הלקוחות לכ"ע אפי' מע"פ דאשתעבד נכאסי מחיים אבל בלא שבועה לא מהני למגבי מיתמי.
3
ד׳ב) שכ"מ שאמר תנו מנה לפלוני ואמרו יתומי' חזר ואמר לנו אבא פרעתיו אין נאמנים וגובה בלא שבועה דאי לא דכיר שפיר לא פסיק ואומר תנו בפ' גט פשוט (בבא בתרא קע"ה ע"א) אבל אמר מנ לפלוני בידי ואמרי' יתומי' אמר לנו אבא פרעתיו נאמנים בשבועה שמא לבתר הכי אדכר.
4
ה׳ג) לוה שכפר בחוב ומת וקיים הלוה שטרו גובה בלא שבועה כדאמ' פ' הכותב (כתובות פ"ח ע"א() אבל אמרו יתומי' כך אמר לנו אבא [לא לויתי] נפרעי' בלא שבועה שכל האומר לא לויתי כאלו אמר לא פרעתי דמי.
5
ו׳ד) מת הלוה תוך הזמן שקבע לו כדאמ' פ"ק דב"ב (ה' ע"ב) דהלכתא כר"ל אפי' מיתמי דאע"ג דאמר רבנן הבא לפרע וכו' חזקה לא פרע אינש בגו זימניה.
6
ז׳ה) אפותיקי דאמר לא יהא לך פרעון אלא מזה הרי הוא כגבוי למלוה וגובה בלא שבועה כדאמר (ב"מ ק"י ע"א) יתומי' [אומרי'] אנו השבחנו ובע"ח אומר אביכם השביח על היתומי' להביא ראי' דארעא כיון דלגובינא קיימא כמאן דגבי' דמי ובפ' אע"פ (כתובות נ"ה ע"א) אמרי' גבי כתו' דוקא יחד לה ארעא גביא בלא שבועה ואפי' מטלטלי ואתנהו בעיניהו בלא שבועה. ובכל ענינים אלו גובי' מהן אף בלא שבועה בין גדולי' בין קטני' והוא דיש להן קרקע אבל שלא בענין זה אין גובי' מהן אלא בשבועה אבל בשבועה גובי' דקיי"ל מע"פ גובה מן היורשים אי מלוה הכתובה בתורה היא כההיא דפ"ק דקדושין (י"ג ע"ב) משום שיעבודא דאו' ואי מלוה שאין כתובה בתורה כההיא דגט פשוט (קע"ו ע"א) כדי שלא תנעול דלת בפני לוין והני טעמי שייכו בין בגדולים בין בקטנים.
7