תשובות מהר"ם, דפוס פראג רס״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 266
א׳רסו. נעשה שורו אפותקי ומכרו (ב"ק י"א ע"ב) אמר [ר'] דדוקא מכרו אבל נותנו בע"ח גובה ממנו ומשם אין ללמוד בלא עשאו אפותקי נמי דלהוי דינא הכי שע"י אפותקאות דוקא סומך בע"ח על המטלטלי' דעשה עבדו אפותקי ומכרו בע"ח גובה ממנו ואם לא עשאו אפותקי אינו גובה אפי' מלוה בשטר שיש לו קול דלא סמיך עליהם ומה שכותבי' דאית להון אחריות [ודלית להון אחריות] אע"פ שכותבי' דאית להון אחריות [ודלית להון אחריות] אע"פ שכותבי' כן כדי לגבות מיתמי אפי' לר"ע (כתו' פ"ד ע"א) מ"מ אינו חשוב [כייחד לו] שורו אפותקי שהרי אין סברא שתגבה אשה עכשיו מעבדים שמכר הבעל כי למה תגבה מהם יותר משור ושאר מטלטלי' אע"פ שאם יחדם לאפותקי שלא לסלקם ממטלטלי' אחרי' היתה גובה מן הלקוחות ואין נ"ל לדחות דבר זה ולומר דההוא דיש נוחלי' (קל"ג ע"א) לאו טעמא משום דמתנה היא חשיבא כמכר לענין הפקעת שיעבוד [טפי] מירושה אלא משום שבירושה לא שייכא הפקעת מזונות אלמנה כלל שעיקר תקנת אלמנה מזונותיה מיורשי' את תהא יתבא בביתי וכו' שהרי [השעבוד] גבי אכילת פירות ושבח קרקעות ומוון האשה והבנות שוה היא וכמו שלגבי מזונות חשיב מתנה דאו' שעבוד ה"נ לפירות ולשבח דמיתמי מגבן ולא ממקבל מתנה וגם שעבוד האב והאחים לענין מזונות נ"ל שוה דבין אב בין אחין בין מכרו בין משכנו בין נתנו מתנת בריא אין מוציאי' למזונות והא דנקיט במציאת האשה (ס"ט ע"א) מכרו או משכנו משום דעיקרא גבי פרנסה אתשל ור' חייא דקבעי מכרו או משכנו הוי פשיטא לי' [לענין מזונות וקסבר דליכא לספוקי אלא לענין פרנסה ובמכר או משכן אבל נתן הוי פשיטא לי'] דמוציאי' לפרנסה ואפי' אם נפשך לומר דהאחי' שנתנו מוציאי' למזונות לפי שכבר זכו הבנות ליזון מן הנכסי' ולא אלימא מתנת אחי' להפקיע מזונות כמו מתנת האב [דאלימא] להפקיע מזונות ונ"ל נמי דאחי' שנתנו אין מוציאין למזונות ואע"ג דפי' דמתנה חשובה כמכר לענין שעבוד טפי מירושה מותבי' אשמעתי' מההוא דנושאין על [האנוסה] (צ"ט ע"א) דקאמר יש מוכר את אביו להגבות אמו כתו' ומשמע שגובה כתובתה ממטלטלי דמתנה לר"מ דאמר [מטלטלי משעבדי] לכתו' ופלוגתא דר"מ ורבנן [לגבי מטלטלי דוקא] אי משתעבדי לכתובת יבם דלר"מ משתעבדי דיבם במקום בעל קאי שהרי אינה מותרת מאישות המת אלא ע"י חליצת היבם או גיטו או מיתתתו ולהכי חשיבי מטלטלי לשעבוד כתו' כאלו בעל קיים ולאל חשיבי כמטלטלי דיתמי ורבנן סברי דלא משתעבדי דאפי' מחיים לא משתעבדי מטלטלי לכתו' אליביהו לפי שקשה לומר שתהי' סברת ר"מ ורבנן [הפוכות] שר"מ מיחשב שעבוד כתו' יותר משאר שעבוד שגובה ממטלטלי דיתמי ולרבנן גריעא משאר שיעבוד דאפי' מיני' לא גבי' בעבור זה פי' כן ונראה דבריו דאי חשיב יבם לגבי כתו' [כיתמי] מנ"ל לתלמוד דלרבנן לא משתעבדי מטלטלי לכתו' אפי מחיים בקידושין (ס"ה ע"ב) ובהכותב (פ"ו ע"א) דאמרי' לאתתא מסלקי' לה בארעא ובע"ח מסלקי' בזוזי האי כי דיניה והאי כי דיניה הואל וכן קשה על זה שפי' דמתנת בריא חשיבה לענין שעבוד כמכר טפי מירושה דמטלטלי דירושה לא משתעבדי לכתו' ומטלטלי [דמתנה] משתעבדי ונראה לתרץ דהתם קתני ועמד ונתן כל נכסיו [לבנה] במתנת שכ"מ איירי דגריע מירושה דאו' ולהכי גבי' כתו' מיניה וה"ה בע"ח שגובה במתנת שכ"מ ואין להקשות אי במתנת שכ"מ איך ישתחרר הבן הא לא קניא [עד] לאחר מיתה כדאמר ביש נוחלין (קל"ז ע"א) ואין גט לאחר מיתה דהא לק"מ דאע"ג דמתנת שכ"מ אינה אלא לאחר מיתה מיהו לענין שחרור עבד הוי שחרור מחיים ואפי' עמד אינו חוזר כדאמרי' פ"ק דגיטין (ט' ע"א) שכ"מ שכתב כל נכסיו לעבדו עמד חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד משום דיצא עליו שם בן חורין. ואת"ל שיבם לענין כתובה כיתמי לכתו' דנגבת ממטלטלי דיתמי לר"מ נוכל לתרץ דלגבי כתו' גבי ממטלטלי דמתנה לר"מ משום דאלימא טפי דגבי' מיתמי אבל שאר שעבוד מטלטלי דלא גבי' מיתמי כ"ש דלא גבי' ממקבל מתנה. ואם יבא אדם לומר שמתנה זו היתה מתנת בריא ולא כמ"ש [בהאגרת המובא] שהיא מתנת שכ"מ שלא חלק כל נכסיו וגם לא הראה שעשה כן מחמת דאגת מיתה צריך לדיין לחקור איך קנה בקנין את המעות אם היו בעין והקנה על [גבי] קרקע או במעמד שלשתן [דמע"פ אין להם קנין במתנת בריא אלא במעמר שלשתן כיון] שאין כאן אותיות נקנות במסירה ובשטר.
1