תשובות מהר"ם, דפוס פראג ער״זTeshuvot Maharam, Prague Edition 277
א׳רעז. ועל ראובן ששלח בתי נפש [ללוי] ביד שמעון וטוען ראובן שצוהו שלא להחזיר הבתי נפש [ללוי] עד שיתן לו לוי ב' זקוקי' ושמעון משיב להד"מ נ"ל כי אין שבועה לשמעון בזה דאמר [בהתקבל] (גיטין ס"ד ע"א) דהודאת פיו כק' עדים ושליש נאמן משניהם זה אומר בכך וזה אומר בכך שליש נאמן ולא מצינו שבועת היסת אצל הודאת בע"ד דשליש כבע"ד הוי ולחוטא ולא לו לא חשדי' ליה [והא דאמר] בהאיש מקדש (מ"ג ע"ב) והשתא דתקון רבנן שבועת היסת [משתבעי] עדי' דיהבי' ליה התם משום דאמר לא פרעתם לו אלא עכבתם אבל אמר לוה על מנת נתתי לך ליכא היסת דהא הימני' ואין אדם חוטא ולא לו אבל אם רצה להשביע לשמעון שקבל ב' זקוקי' יכול להשביעו אם בטענת ברי טוענו דהא איכא דררא דממונא או אם ירצה שמעון יהפכנה אבל ב' שבועות שכתבתם אין אני רואה דא"כ אין לך אדם שמעביר הבית ממקום למקום שכל שעה יטיל עליו תנאים וישביענו ואין להוסיף שבועת היסת.
1