תשובות מהר"ם, דפוס פראג ל״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 32
א׳לב. על ראובן שטען על שמעון מכרת לי חפץ והייתי סבור שהי' של זהב והנה הוא כסף ותובע ראובן משמעון שיחזור לו מעותיו כי אינתני [עד כדי ביטול מקח] והשיב שמעון הלא בשעה שקניתיו מן הגוי שאינה אותי רצית אתה לקנותו וגם אני כשמכרתיו לך לא ידעתי שאיניתך והנני משיב לפי דעתי ששמעון חייב להחזיר מעותיו לראובן דאע"ג בביטול מקח כגון יותר משתות בעי' היא אם לעולם חוזר אם לאו ולא אפשיטא הכא ודאי מקח טעות כגון זהב ונמצא כסף והוי כמו שחמתית ונמצא לבנה לבנה ונמצא שחמתית יין ונמצא לבנה לבנה ונמצא שחמתית יין ונמצא חומך חומץ ונמצא] יין [דאע"ג] דאיכא דניחא לי' בהא [ואיכא] דניחא לי' בהא הוי מקח טעות וחוזר לעולם (ב"ב פ"ג ע"ב) שהרי זה החפץ לא נתכוין לקנות וכ"ש זהב ונמצא נחשת דכ"ע ניחא להו בזהב הוי מקח טעות ואע"פ שהגוי [אינה לשמעון] מה בכך הרי כשקנה אותו מן הגוי [הי' שלו] ולאו כל כמיני' להטעות בין לא נתכוין שמעון להטעות ובין נתכוין להטעות חוזר. ועל שניהם ליתן שכר השליח. כך פסק ר"י בפ' זה בורר.
1