תשובות מהר"ם, דפוס פראג שכ״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 326
א׳שכו. על אודות ראובן שקונה לשמעון בגד מן הגוי ושכח הגוי מקצת המעות זה שנתים שלא שאל נראה בעיני דיש לו לרשאובן להחזיר לשמעון כל המעות שנשארו בידו דודאי היכא דראובן הי' שולח את שמעון לקבל לו מעות מן הגוי וטעה הגוי בחשבן והוסיף [לו] בהא איכא פלוגתא דרבוותא והמה כתובים בתוס' פ' אלמנה (צ"ח ע"ב ד"ה אמר) אבל בנדון זה מאיזה טעם יקנה השליח הלא [כששמעון] נתן לו כל המעות ואמר תנם לגוי לא זכה בהן הגוי כל זמן שהמעות ביד [ראובן] דלא אמרי' תן כזכי אלא גבי ישראל אבל גבי גוי אפי' אם היה אומר זכה באותן מעות לגוי לא זכה בהן הגוי עד דאתי לידי' דהא אמרי' פ' איזהו נשך (בבא מציעא ע"א ע"ב) ופ"ק דב"מ (י' ע"ב) זכייה מתורת שליחות אתרבאי וגוי דלא אתי לכלל שליחות ל"ל זכייה כ"ש הכא דלא אמר אלא תן גרידא דלא זכה בהן וא"כ כל זמן שהמעות ביד ראובן הם ברשות שמעון ואם הגוי שכחן כיצד [הלה] עושה סחורה במעותיו של חבירו אלא מעות יחזרו לבעלים הראשונים שהרי לא נתכוין שמען לזכות המעות לראובן אלא לגוי ואם הגוי לא קנאה הדרי למרייהו דהאמר פ"ק דגיטין (י"ד ע"ב) הולך מנה לפלוני ובקשו ולא מצאו איכא למ"ד יחזרו למשלח ואיכא למ"ד יחזרו למי שנשתלחו לו אבל ליכא למ"ד יעכבם השליח כי לא נתכוין המשלח לזכות לו ועוד הא אמרי' פ' הגוזל בתרא (בבא קמא קט"ז ע"א) גבי רב ספרא אדעתא דארי' אפקרה אדעתי' דכ"ע לא אפקר' ה"נ הדבר ידוע אדעת' דליתבינהו לגוי יהבינהו ניהלי' ולא אדעת' שיעכבם לעצמו ולא מצי למימר אע"פ ששכחם הגוי אחזיר לו כי ע"ז נאמר למען ספות הרוה את הצמאה ולא בשביל קידוש השם כעובדא דשמעון בן שטח בירושלמי (פ"ב דב"מ) שאם היה רוצה שיתקדש השם שמים יתקדש בשלו ולא בשל אחרי' ושלום מאיר ב"ב זלה"ה.
1