תשובות מהר"ם, דפוס פראג של״זTeshuvot Maharam, Prague Edition 337
א׳שלז. ומה שטען שמעון שקפץ ונשבע קודם שנתחייב אלו הי' חייב שבועה לא היה נפטר בכך שצריך לאחר מעשה ב"ד וקשה גזל הנאכל שמא אח"כ הרשיע וגזל ואכלו או אסיק זוזי או משתמיט אאיסקונדרא או כי קניא דרבא (שבועות כ"ט ע"א ונדרי' כ"ה ע"א) וההיא דקפצה ונשבעה שלא נהנית מכתובתה כלום דקאמר (גיטין ל"ה ע"א) ומודה בקופצת [ההיא] על דעת ב"ד נשבעה אבל התלמוד לא חש להאריך במלתא דלא צריכה ובע"כ כך השביע משה את ישראל.
1