תשובות מהר"ם, דפוס פראג שס״טTeshuvot Maharam, Prague Edition 369
א׳שסט. כך מנהג בכל הקהלות [דין תורה] שאין אדם יכול לפטור עצמו מן המס ביציאתו מן העיר אחר שנתחייב במס וגם אם אין שום מנהג נראה בעיני דין תורה כששאל המלך המס אפי' שערי דכדא משתעבדי [למלך] ומלך אמר מאן דלא יהיב כרגא לשתעבד למאן דיהיב כרגא (ב"ב נ"ה ע"א) ואפי' יברח קודם גבייה הרי נשתעבד כבר למלך [ובפ'] הגוזל בתרא (קי"ג ע"ב) [אמרי' האי] מאן דמשתכח בבי דרי פרע מנתא דמלכא ובר מתא אבר מתא [מיעבט] נראה דאפי' ברח [מקצתן] דין הוא לגבת מן הנמצאים והם יחזרו על חבריהם מטעם שפי' שכל מה שנתחייב למלך לפרעו לבסוף [נתחייב כבר לפרוע את המס] משעה שנתחייב [למלך ומכח התנאי] שהתנה המלצר לגבות באחרית שנה אין לפטרו לפי שלא התנה עם המלך ואפי' התנה המלך לא הי' בדעתו אלא על הנשארי' שהם בידו לכופן מאחר שעומדי' בארצו. ואם מחמת שעשה לו חותם על קצבתו יאמר בע"ד [כי] אין כאן דינא דמלכותא אין זאת כי אע"פ [שיש קצבה] ביד המלכות להכביד בשעת מלחמה לצורך אכסניא וכן לשאר צרכי' גדולים.
1