תשובות מהר"ם, דפוס פראג ת״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 403
א׳תג. דין מי שנפל לים או אכלתו חיה כל זמן שרודפין ומבקשין אחריו אין אבילות חל על קרוביו הא בתר הכי מיד אחר אותה שעה חל גזירת ז' ול' וכל זמן שלא נתייאשו מלקוברו הרי הן כאונני' ופטורי' מתפלה וק"ש ותפלין ומכל מצות ואסורי' בבשר וביין כאלו מונח לפניהם ומוטל עליהם לקוברו ולאחר שנתייאשו מותרי' בכל אלו כאלו נקבר וחל אבילות [ואחר] שעברו ז' ימי אבלו של בן נמצא אביו [בתוך נהר הריינוס] מקום שהושלך שם כסבורין לומר שישב עוד ז' ימים כבתחלה דהשתא הוי [סתימת] הגולל והורה הזקן [שאצ] רק לקרוע משום דהוי שעת חימם ולא יותר וראי' ברורה מצאתי אני אליעזר בירושלמי (פ' ואלו מגלחי' ה"ה) הרי שמפנין אותו מקבר לקבר אית תני תמן משיסתום [הגולל] ראשון ואית תני משיסתום גולל שניר' יונה הוי ליה עובדא שאל ר' חנינא חבריהון דרבנן ואמר משיסתום גולל הראשון ומוכיח התלמוד דהאי דאמר הגולל שני [היינו] היכא דפינהו תוך ז' לגולל הראשון אבל פינהו לאחר ז' כבר עברה אבלו ה"ה בכאן אם נמצא לאחר שנתייאשו ונתאבלו עליו ז' ימים אין מונין מסתימת השני אלא מראשון ונראה בעיני דע"ז סמכו רבותינו זקני אשפירא כשנפטר רבינו כלונימוס הזקן והיתה העיר במצור ושמהו בארון בבית המקוה ומנו לו מיד ז' ול' אע"פ שהי' דעתו לפנותו לאחר המצור כמו שעשה שקברוהו אח"כ במגנ"ץ כיון שלא פינוהו תוך ז' מונין מן הראשון אבל פינוהו תוך ז' ודאי מונין מן השני.
1