תשובות מהר"ם, דפוס פראג ת״כTeshuvot Maharam, Prague Edition 420
א׳תכ. גבור מזויין, בר אבוהן ובר אוריין ר' פלוני אשר שאלת על ראובן התובע את שמעון לדין ואומר שהפקידה אמו ביד שמעון פקדון וכשמסרתו לידו אמרה לו לתתן לראובן בנה לאחר מותה ועתה שמתה תן לי הפקדון ושמעון השיב שכך אמרה אם אצטרך ממנו תנהו לי ואם היא תמות תנהו לראובן בנה א"כ איפוא לדברי שמעון נראה דלא זכה ראובן במתנה שהרי כיון שהיתה בריאה באותה שעה מתנת בריא [היא וצריכה] קנין ואע"ג דאמר בפ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ה ע"ב) איזהו מתנת בריא שהיא [כמתנת] שכ"מ כל שכתוב בו מהיום ולאחר מיתה לפר"ת שכתוב בה מהיום ואם לא אחזור בי עד לאחר מיתה ומשמע דלאחר מיתה מיהו קני בלא קנין שאני התם דכתב מהיום לת"ק ולרבי יוסי בלא מהיום לפי [שזמנו] של שטר מוכיח עליו (ב"ב קל"ו ע"א) אבל בנדון זה שלא אמר' מהיום וליכא שטר וזמן שיוכיח על המתנה לומר דמחיים חיילה לא קני דאין מתנה לאחר מיתה בבריא. וליכא למימר דלקני משום דמצוה לקיים דברי המת שהרי לא הושלש לכך דומי' דהמשליש מעות לבתו והאומר תנו לבני שקל וכו' ס"פ מציאת האשה (כתובות ס"ט ע"ב) ופר"ת דלא אמרי' מצוה לקיים דברי המת אלא היכא דהושלש לכך והכא לא השלישתו אלא העיקר מה שהפקיד' בידו לצורך עצמה שאם תצטרך שיתנן לה וא"כ ראובן לא זכה במתנה אלא ירשו אחיו עמו. מיהו אם ראובן טוען טענת ברי שאמו השלישתו לכך שלא אמרה לו יותר בשעת מסירת הפקדון אלא תן זה לבני ראובן לאחר מותי ישבע שמעון שהוא כדבריו אבל אם ראובן טוען טענת שמא כגון שלא היה שם בשעת מסירת הפקדון ולא רא ולא ידע היאך אמרה אז שמעון לא ישבע דאין נשבעי' בטענת שמא אלא השנויי' בפ' כל הנשבעי' (מ"ה ע"א) השותפי' והאפטרופ' וכיו"ב.
1