תשובות מהר"ם, דפוס פראג תכ״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 422
א׳תכב. וששאלת על מבוי שנשתתפו בו ואחר זמן נשברה הקורב אם יכולי' בני החצירות לטלטל בחצרותיהן מן הבתים ומחצר לחצר אי אמרי' שבטל העירוב אי לא. נראה שאותו החצר שהעירוב מונח בו והחצירות הפתוחות לה מותרות דהא [קייל] פ' הדר (עירובין ע"ב ע"א) [כרבי יוחנן דאמר] נהגו העם כר"מ מיהו לכתחלה אורויי מורינן כרבנן דאמרי סומכי' על שיתוף במקום עירוב אבל אותן חצירות שאינן פתוחי' לאותו חצר אסורות דליתא לעירוביהו גביהו ולא מצו לאתויי העירוב דרך מבוי כיון שנשברה הקורה הלכך אותו חצר העירוב מונח בו והחצרות העומדות באותה שורה והפתוחות זו לזו כולן מותרות ושאין פתוחות זו לזו כגון עומדי' בשורה [אחרת] או אפי' באותה שורה ואין להן פתח או חלון לחצר שבצידה אלא שפוחות למבוי אסורות ואע"פ שנשתתפו כל החצרות יחד תחלה והשתא נאסרו מקצת' לא אסרי אאינך דגדולה מזו אמרי פ' מי שהוציאהו (מ"ח ע"ב) אם אמרו דיורין להקל יאמרו דיורין להחמיר.
1