תשובות מהר"ם, דפוס פראג תמ״זTeshuvot Maharam, Prague Edition 447
א׳תמז. ואשר שאלת שעשו אותך נאמן משטר ראובן ושמעון שאם יעבור המועד אשר יעדו שלא יתן לו זקוק [שתמסור] השטר לכשנגדו [ואינך] ודע אם ראובן קיים [הפרעון של זקוק] נראה שאתה חייב לתן השטר ליד שמעון דאם איתא דפרעי' [ראובן] לדידך הוי מודע כדי לקרוע השטר ואפי' מאן דחייש לפרעון פ"ק דב"מ (י"ג ע"א) ה"מ היכא דנפל ואתרע. חדא דאמר ס"פ זה בורר (סנהדרין ל"א ע"א) ההיא אתתא דנפיק שטרא מתותי ידה אמרה פרענא הוא לא מהימנה ר"נ וכו' ולענין מאי לא מהימנ' ע"כ לענין זה שבעל השטר יגבה את חובו כאלו הי' מוחזק עצמו בשטר דליכא למימר [דלא הימנה] לענין זה שיהא הנתבע פטור אף בלא שבועה אלא הנתבע צריך לשבע שפרע אבל התובע לא שקיל אפי' בשבועה דהא ליתא דא"כ מאי פריך והא אי בעי' קלתיה והא אי קלתיה נמי היה צריך הנתבע לשבע שבועת היסת דהא ר"נ גופיה תקן שבועת היסת ומסתמא בשעה שבאה לפניו [כבר] תקן אותה ועוד את"ל כשנותני' ליד שליש בסתם וא"ל אם לא אפרע לו עד יום פלוני תחזור לו השטר שאין לו להחזיר דאיכא למימר דלמא פרע א"כ מאי קאמר כיון דאתחזיק בב"ד דאי בעי' קלתי' לא אמרי' ואמאי לא מהימנינן לה במגו דאי בעי' אמרה אמר לי הלוה אם לא אפרע עד יום פלוני תן לו שטרו דאז ודאי היה נאמן לומר פרעתי לפי דבריך וליכא למימר דאז היה צריך הלוה לשבע דהא השתא נמי צריך לשבע שבועת היסת אפי' ליכא שטרא כלל אם כבר נתקנה שבועת היסת ואם לא נתקנה אידי ואידי אין לו לשבע כיון דאמרת שהשטר ביד שליש אינו כמונח ביד המלוה ונאמן לומר פרעתי א"כ שבועה נמי לא בעי דמהיכי תיתי ושבועה זו למה קודם שנתקנה שבועת היסת אלא שטר המונח ביד שליש כמונח ביד המלוה דמי דאמרי' אי איתא דפרעי' שטרא ביד שליש מאי בעי איבעי ליה למקרעיה או למכתב שובר והא דמסיק פ' זה בורר דההוא לשנא דלא הימנה ר"נ ליתא היינו משום שאמרה האשה שהיתה שלישה ידענא ביה דפריעא ומשום דשליש נאמן אבל היכא דלא ידע [השליש] אי פריע אי לאו ודאי לאו כל כמיני' דלוה לומר פרוע הוא כ"ש דנתבע גופי' לא טעין פרוע הוא דהא ליתא קמן ואנן לא טענינן ליה ויש לך [למסור] ליד שמעון.
1