תשובות מהר"ם, דפוס פראג תנ״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 452
א׳תנב. אשר שאלת מה יעשה אביך מאשר נשתתף עם הגוי להניח שוורים ושדות כנגד שדות ושוורים שלו כך נראה בעיני שאם לא בעבור שוורים בעבור שדות אין שום חשש איסור בדבר דיון שהגוי אריסותי' קעביד דקיי"ל כרשב"ג (ע"ז כ"א ע"ב) דמתני' [אתי'] כותי' דשרי להשכיר שדות ולית הלכתא [כר' שמעון בן אלעזר] דל"ל אריסותי' קעביד וכו'. וכמדומה אני בעיני שר"ת התיר אף ריחיים ופורני אבל מחמת שוורים יש איסור דאדם מצווה על שביתת בהמתו ואין אני רואה [תקנה] בדבר אא"כ שימכור אותו לגוי האריס או ילוה לו אותן שוורים בהלואה ולא בשאל שיהא רשות ביד הגוי להוציאם שלא ברשות ויזקוף הדמים על הגוי במלוה ואחריות השוורי' על הגוי ועוד נרא בעיני שאפי' לא יהי' רשות ביד הגוי להוציא שלא ברשות יש תקנה כגון שיזקוף הדמים על הגוי במלוה ויחזור הגוי וימשכנם לישראל ולא [ימשכנו] להרהינו אצלו אלא שיעבוד אפותיקי כל זמן שלא יפרע לו מעותיו דבענין זה לר יצאו מרשות [הגוי] כלל ואפי' נמי הרהינו אצלו יש להתיר אלא [שלא] יאמר לו מעכשיו דקיי"ל כרבא דאמר (פסחים ל"א ע"א) מכאן ולהבא הוא גובה ובענינים אלו יש להתיר ושלום יצחק בר' אברהם תנב"ה.
1