תשובות מהר"ם, דפוס פראג תצ״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 492
א׳תצב. ועוד כתב יבם שדוחה את יבמתו לאחר מיתת הבעל ג' חדשים מלחלוץ ולייבם כתב שיטעהו בכל מה שיוכלו להטעותו שיחלוץ כגון שתמחול לו כל ממון שיש בידו משל אחיו ואפי' בקנין ותמסור מודעא מקודם ואחר שיחלוץ יגבו ממנו הממון דכיון דניתן רשות להכותו כ"ש דיש לנו רשות להפקיע ממון ממנו מה [שאנו] נותנין לו כדי שיקיים המצוה דהפקר ב"ד הפקר [במיגדר] מלתא כדי לעושת סייג כ"ש כשעובר על דברי תורה ואם אין יכולין להטעותו כופין אותו בשוטי ובמילי דתנן (יבמות ל"ט ע"א) מצוה בגדול גו' עד לא רצו חוזרין אצל הגדול [ואומרי'] עלך מצוה או חלוץ או ייבם ומפרש בגמרא חוזרי' אצל הגדול למכפייה וכל היכא דאיכא לשון כפיה פר"י אפי' בשוטי דאי במילי לחוד הא קיי"ל ס"פ המדיר (כתובות ע"ז ע"א) דבדברים לא יוסר עבד ועוד דמצות עשה היא על היבם ללוץ או ליבם דמ"ש משאר מ"ע דאמר פ' הזרוע (חולין קל"ב ע"ב) דמכין אותו עד שתצא נפשו. ועוד האריך.
1