תשובות מהר"ם, דפוס פראג נ׳Teshuvot Maharam, Prague Edition 50
א׳נ. להאריך אין פנאי, למלפני ולמעברני בקצרה אשיב הנראה בעיני על שמעון שהיתה לו בת קטנה וראובן היה לו בן קטן וכתב שמעון לראובן לכשיהי' בנך ראוי' לקדש אם לא אקבל קדושי בתי או בתי בעצמה לא תקבל קידושיה אתחייב לך מעכשיו ב' זקוקי' ומת שמעון קודם שהי' בן ראובן בן י"ג שנה והיא גדלה ועמדה ונשאת לאחר ועתה תובע ראובן הקנס מבניו. יפה דן האומר שהיתומי' פטורים שהרי בשעה שהיה בן ראובן ראוי לקדש לא היתה היא ראוי' להתקדש שכבר נתקדשה לאחר אך מה שכ' אם הי' כתוב בשטר שלא תהא היא רשאי לקדש את עצמה עד שיהא בן ראובן [ראוי לקדש] שאז הי' הדין עם ראובן בזה איני מודה לו שאפי' כה"ג לא קנה ראובן שהרי תלה הדבר בדבר שלא בא לעולם דקטן אין לו קידושי' ונשואי' לא מד"ת ולאמ ד"ס כדאי' פ' חרש (קי"ב ע"ב) וא"כ הו"ל כאומר התקדשי לי לאחר שאתגייר לאחר שתמות אחותך לאחר שיחלוץ ילך יבמתך דקיי"ל כרבנן (קדושי' ס"ב ע"א) דאמרי אינה מקודשת. והא דאמר בפ' מי שמת (בבא בתרא קמ"א ע"ב) איתיבי' ר"נ לר"ה דאמר מזכה לעובר לא קנה האומר אם ילדה אשי זכר יטול מנה וכו' עד ונימא ליה [במבשרני] אלמא כיון דמקבל מתנה הוא בעולם אע"ג דתלה בדשלב"ל קנה ע"כ הא ליתא כמו שהוכחתי מלאחר שתמות אחותך וכו' והתם הכי פירושא דקאי אלעיל דקאמ' משנתינו איני יודע מי שנאה ופריך לימא ר"מ היא דאמר אדם מקנה דשלב"ל ומשני אימור דאמר ר"מ [לדבר שישנו בעולם לדבר שאינו בעולם] מי אמר והשתא התם פריך שפיר ולימא [במבשרני] שהמבשר כבר בא לעולם וק"ל. אבל אין לדמות דבר זה למלתי' דרבי יודא בן תימא דכל תנאי שא"א לקיימו בסופו וכו' (ב"מ צ"ד ע"א) דהתם מיירי בתנאי שבשעת התנאי התנה ע"מ שתעלה לרקיע ע"מ שתרדי לתהום וכיו"ב אבל הכא בשעת התנאי הי' אפשר לקיים התנאי וק"ל ושלום מארי בר' ברוך זלה"ה.
1
ב׳אחר שהלך השליח חזר בו מורי וכתב להם שנית.
2
ג׳הי' נ"ל לכאורה כאשר כתבתי וחוזרני דאע"ג דאין כך אדם מקנה דשלב"ל מ"מ כיון שהדבר הנקנה בא לעולם והקונה והמקנה באו לאולם קנה אע"ג דתלה הדבר בדשלב"ל וראי' מהא דאמר פ' המפקיד (בבא מציעא ל"ג ע"ב) והא א"א מקנה דשלב"ל ואפי' למ"ד מקנה ה"מ בפירות דקל דעבידי דאתי וכו' עד נעשה כמי שאמר לכשתגנב ותרצה ותשלמני הרי פרה קנויה לך מעכשיו אלמא אע"ג דתלה בדשלב"ל קנה. אע"פ שיכולני לדחות ולומר ה"פ סתם מתני' ר"מ היא והא [דאמרי'] דלא עבידי דאתו דמי יימר דמגנב ואי מגנבי מי יימר דמשתכח גנב ומי יימר דמחייב ילא מודה בקנס ומפטר אהא משני תלמודא דעביד דאתא [דמיד] כי גנבה קני' לפרה למפרע מעכשיו ואין כאן אלא חד מי יימר דמגנבה וחשיב הוא [מידי] דעביד דאתו והוי כר"מ ולא כרבנן אך נ"ל דוחק לאקומי מתני' סתמא דלא כהלכתא מדלא אמרי' בהדיא לעולם ר"מ היא ונעשה כאומר אלמא דאתי' ככ"ע וכן משמע בפ' ברל מערבין (ל"ז ע"ב) א"ל אביי אלא מעתה היא לפניו שני רמונים של טבל ואמר אם ירדו גשמים [היום] תהא זו תרומה על זו וכו' אלמא אע"ג דתלה תנאו בדשלב"ל הוי תרומתו תרומה ומסתמא קאמר לה והו' ככ"ע אבל [מהכותב[ נכסיו לבנו צריך לכתוב מהיום ולאחר מיתה (ב"ב קל"ו ע"א) דמשמע גופא מהיום ופירי לאחר מיתה אין ראי' דקנה פירות אע"ג דתלה [במיתתו דהוי דשלב"ל] וכן כל מצוה מחמת מיתה אין ראי' דמתנת שכ"מ מדרבנן כדי שלא תטרוף דעתו עליו אבל מגט יש ראי' מעכשיו אם מי הוי גט לכ"ע (גיטין ע"ב ע"א) ע"כ אין לפטור היתומי' מטעם זה [אך] יש לי לפטור משום [דאנוסי] סה דכיון שמת בתוך הזמן פטורי' כדאמר בפ"ק דכתובות (ב' ע"א וע"ב) לפיכך חלה הוא או חלתה היא אין מעלה לה מזונות ומסיק ולענין גיטין אינו כן וכו' עד מעכשיו אם לא באתי עד י"ב חדש ומת תוך י"ב חדש ה"ז גט מאי לאו מת ה"ה חלה אלמא דגבי ממון כה"ג אם הי' אומר אם לא באתי עד י"ב חדש אתן לך כ' זקוקי' ומת תוך י"ב חדש פטור שהרי אירע לו אונס ואע"ג דגבי גט מפליג בין אונס [מיתה לאונס אחר] ה"מ שלא תפול קמי יבם אבל בעלמא אם חלה חשוב אונס במיתה לא כ"ש דאין לך אונס גדול מזה ואם הי' חי הי' מפייס בתו שתקיים זה התנאי וכיון דמית מה הו"ל למיעבד והנים לא ידעו בתנאי אביהם ועוד כיון דאביהם פטור שלא יכול לקיים גם היתומי' פטורי' שלא נדרו לו שום דבר ולא שייך הכא מצוה על היתומי' לפרוע חוב אביהם שהרי אביהם לא נתחייב בממון זה לא בחיי' ולא במותו כדפרי'. [ולההוא דהאשה שנפלו לה נכסים (פ"ב ע"ב) ל"ד כלל דהא דמשני בעומדת באגם במקום שראוי לקנין המשיכה היינו משום דהמשיכה הראשונה כלתב כבר ולהכי בעומדת באגם חשיב משיכתא אריכתא כמו כן היא כל כמה דלא נתקרע השטר או שנאבד לא נתבטל הקנין אע"ג דמת מידי דהוי אמעכשיו אם לא באתי עד י"ב חדש ומת בתוך יב"ח דהוי גט הלכך אין לפטרו מטעם זה אלא מטעם אונס כדפי' וק"ל מאיר בר' ברוך שיחי'. אחרי כן שלח לו אביו עבור אותו הדין עצמו כי גם הוא ישב עמהם בדין והשיב לו זאת התשו' ב' כתובי' הבאי' כא' זה מדבר וזה בא מורי אבי הר"ר ברוך שיחי' אתה וריעך שאלתוני ע"ז הדין שכבר נשאלתי עליו והנה תשובתי שכתבתי להם שוי' לכלכם והוא הנדון והיא התשו'].
3