תשובות מהר"ם, דפוס פראג תקכ״דTeshuvot Maharam, Prague Edition 524
א׳תקכד. וששאלת אם יש זמן לדבר עד כמה יכו לברר כתבו לי מאיזה טעם דנתוני ועד כמה יכול לסתור הדין ואם צריך לומר כן בפני הדיינים דוקא או אפי' שלא בפניהם נראה דלא קבעו חכמי' שום זמן לדבר כדתנן (סנהדרין ל"א ע"א) כל זמן שמביא ראי' סותר את הדין ה"נ כל זמן שאמר לדייני' כתבו לי מאיזה טעם דנתוני כותבין ונותנין לו ודוקא בשנים שנתעצמו בדין ואחד אומר נלך לבית הוועד וכפו אותו ודן בעירו ונתחייב אבל נתרצו שניהם לדון בעירם א"צ לכתוב לו מאיזה טעם [דנוהו] וכפר"ת וראייתו מדלא קבעי' הא מלתא אלא בנתעצמו בדין. ועוד ראי' מפ' איזהו נשך (בבא מציעא ס"ט ע"ב) כי הא ודאי צריך אודועי' דמשמע דוקא כי הא שהדין הי' עמו שחושדו דבתר דידי' אזל לכך הוצרך לפרש לו ולחלק בין זוזי לשאר מילי אבל בעלמא דלא קיהיב טעמא ל"צ לאודועי' ולכתוב לו מאיזה טעם דנוהו מיהו ההוא דאיזהו נשך איכא דשדי בי' נרגא ואין להאריך.
1