תשובות מהר"ם, דפוס פראג תקכ״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 526
א׳תקכו. וששאלת על שנים שבררו להם אחד ביניהם וא"ל [דאין] לנו דין תורה וטענו טענותיהם והלך הדיין לעירו וכתב להם פסק דינו ושלח להם ע"י אדם אחד והשליח קראו באניהם אי מהני האי פס"ד לפי שנראה לך שאין זה דין תורה שהדיין יש לו לישב והבע"ד עומדי' לפניו ולומר להם איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב כבר הוכחתי דישיבת הדיינים אינה מעכבת כדמשמע בירושלמי פ' ד' מיתות (ה"ח) וממנו הוכיח ריצב"א דה"ה עדי' שהעידו מיושב עדותן עדות בדיעבד דמחד קרא נפקא עדי' בעמידה ודייני' בישיבה ה"נ עמידת הבע"ד אינה מעכבת דכל הני אינו כי אם למצוה בעלמא וכ"ש היכא שקבלוהו עליה' אע"פ שמן תורה אינו כשר דאין להקפיד אם דן אותם שלא כסדר הזה ודינו דין מה לי בע"פ מה לי בכתבו הרי הניחו הדבר לגמרי עליו ובלבד שלא יטעה בגוף הדין דהכי משמע [דאין] לנו דין תורה שלא יזכה או שלא יחייב אחד מהם שלא כדין.
1