תשובות מהר"ם, דפוס פראג תקל״זTeshuvot Maharam, Prague Edition 537
א׳תקלז. שלום למהר' שניאור וחביריו נלענ"ד אחרי שראובן לא אכל בבית שמעון כאשר נדר נעשה בע"ח וחייב לפרוע ואינו יכול לאכול עוד כי מה שנהגו עתה הערבים לאכול על החוב לא מצינו דבר זה מפורש בתלמוד אך נהגו בנימוסי אומות העולם וכמנהג המדינה הלכך [יש] לילך אחר המנג וכן מצינו בתלמוד שאם נהגו בני המדינה לקנות בקנין שלא תקנו חכמי' מועיל המנהג כדאי' בפ' הרבית (ע"ד ע"א) אמר ר"פ משמי' דרבא האי סיטמותא קניא ומסיק באתרא דקנו ממש קני וכן קנין שתקנו חכמי' אם נהגו בני המדינה שלא לקנות בו המנהג מבטל הלכה כגון באתרא דלא קנו בכספא וכן בנדון זה משפט חרוץ הוא בכל המקומות שאם דילג הערב אכילה אחת שלא אכל כדין ערבות נעשה בע"ח וחייב לפרוע [וכשיכפהו] בדין אז יאמר רוצה אני לאכול. ומה שטוען כי הי' צריך לאכול לגוי לאו טענה היא דאטו אם הי' אדם ערב בו' מקומות יפסידו החמשה [ממונם] ויאכל לששי אלא כך הוא הוא משפט שישים אחר שיאכל במקומו. ועוד למה לא אכל ליהודי וידחה הגוי דהי מיניהו מפקית הלכך לאו טענה היא הלכך יפרע ראובן חצי הממון שהיה ערב בעבורו ומן החצי האחר כיון שהודה שמעון שיש לו ערב שני הודאת בע"ד כק' עדי' דמי והרי פטר ראובן מן החצי הממון. והא דאמר שהם אחראי' וערבאי' זה לזה היינו שאם הערב הלך למדה"י או אין לו לפרוע אבל אחרי שעומד לפנינו ויש לו לפרוע ושמעון מודה שהוא ערב למה יפסיד ראובן בשבועת הערב שבועה [דידיה] במקום תשלומי' קאי לפטור את ראובן ויגבה שמעון מן הקהל הנותרי' חצי הממון ואף אם לא נשארו כי אם מעט הנותרים חייבי' לפרוע כי הבע"ח אחראין וערבאי' זה לזה כדמפ' בירושלמי ובאביה תמצא התשובה והפלטים אשר עודנה חיים חייבי' לפרוע הממון לפי הודאתם של עתה והמה יחזרו אחר הממון של היורשים שירשו [הקדושים] ולא יכלו לדחות החיוב והערב שהם יחזרו אחר ממון [הקדושים] נ"ל שפירשתי כל הצורך שאין עוד פקפוק בדבר ושלום אשר בן הרב ר' יחיאל ז"ל.
1