תשובות מהר"ם, דפוס פראג תקמ״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 542
א׳תקמב. אף אני אחוה דעי כך מקובליני ממו' אבי ומשאר רבותי כי מתנת שכ"מ דלא כתוב [כדקציר] ורמי בערסיה ומת מתנתו מתנה ואפי' לא שייר משום מצוה לקיים דברי המת דמצוה לקיים דברי המת מהני נמי בבריא שמת כדמוכח ספ"ק דגיטין (י"ד ע"ב) הא והא בבריא [והא] דקאמר עלה דההוא [דתנן במתני' (שם י"ג ע"א) תנו מנה וכו'] והוא שצבורי' ומונחי' בקרן זויות [ופריך] והא לא משך ומשני בשכ"מ משמע אבל בבריא לא ואע"ג דמצוה לקיים דברי המת ניחא ליה לאוקמי' מתני' אליבי' דמאן דל"ל מצוה לקיים דברי המת ודבר זה אינו צריך לפנים כי פשיטא דמהני מצוה לקיים דברי המת אפי' בבריא וכן משמע ס"פ מציאות האשה (ס"ט ע"ב) אתא ההוא סבא תנא לי' האומר תנו שקל לבני ומסיק שם משום מצוה לקיים דברי המת והתם לא מדבר שכ"מ ואין לפקפק בדבר אחר אחרוני' אני בא ושיטתם נכונה. יצחק בן הר' אליהו ז"ל.
1