תשובות מהר"ם, דפוס פראג תקס״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 563
א׳תקסג. ראיתי שכל הגדולים וכל הקהילות הושוו בזה לאחר שיחלוץ לה היבם שיחלקו הממון שהניח המת חציו לאשה וחציו [ליבם] ובדין תקנת הקהילות איני יודע אך כאשר כתבו רבותינו לחלוק אחר החליצה ולענין דינא [דגמרא] אכתוב הנראה בעיני. גרסי' בפ' החולץ (יבמות מ"א ע"ב) יבמה ג' חדשים הראשונים ניזונית משל [בעל] מכאן ואילך אינה ניזונית לא משל בעל ולא משל יבם הלכך אחר שעברו ג' חדשים הראשונים אם תחפוץ היבמה לחלוץ יחלצו לה ויחלקו הממון ביניהם כאשר כתבו רבותינו ואם אינ' רוצה לחלוץ ואומרת אחזיק בכל הממון מוציאי' מידה אע"ג דאמרי' בכתו' פ' אלמנה (צ"ו ע"א) אלמנה מה שתפסה תפסה ואמרי' נמי התם מעשה בכלתו של ר' שבתאי שתפסה דיסקיא מלאה מעות למזונותיה ולא הי' כח ביד חכמי' להוציא מידה ואמר עלה בירושלמי דאפי' הוי מה בידך לא אמרי' לה ה"מ אלמנה דאית לה מזונות אבל אלמנה זו דמג' חדשים ואילך לית לה מזוני כדפי' מפקי מינה. ואי איכא נכסי מלוג דעיילא לגברא ולא שמאתן דיניהן מפורש בפ' האשה שנפלו ואין להאריך בזה כי חקרנו שאין לה נ"מ לבד נדוניתה ושאר נכסי' תנן פ' החולץ (יבמות ל"ח ע"א) ופ' האשה שנפלו (כתובות פ' ע"ב) גבי שומרת יבם שמתה נכסי' בחזקתן פי' נדונית' דהן נצ"ב ופירש"י כי היכא דתנינא פ' מי שמת גבי נפל הבית עליו ועל אשתו ופליגי אמוראי התם איכא למ"ד בחזקת יורשי האשה ואיכא למ"ד בחזקת יורשי הבעל ואיכא למ"ד יחלוקו וה"נ פליגי הכא והשתא לפירש"י קיי"ל יחלוקו כבר קפרא דאמר בפ' מי שמת גבי נפל הבית עליו ועל אשתו [יחלוקו] כמו שפסק שם האלפסי מיהו ר"ת פי' גבי שומרת יבם שמתה לכ"ע נכסי' בחזקתן דהיינו נצ"ב בחזקת יורשי הבעל ואין להאריך בזה ופלוגתא דרש"י ור"ת לא שייך אלא בשומרת יבם שמתה אבל זאת שהיא בחיים ואינה רוצה לא ליבום ולא לחלוץ לא גריעה ממורדת ויהיבנא לה נדוניתא מה שהכניסה לבעלה ותו לא וכל שאר נכסי המת יהבינן [ליבם] כדין מורדת כמ"ש בדין מורדת באלפסי בפ' אע"פ. ואם תתרצה לחלוץ חולצין לה וינתן כל החצי ממון לה כתקנת הקהילות וינכה לה מחלקה כל מה שבזבזה ונתנה והפסידה בפשיעותה בין בחיי בעלה בין במותו ובשבועה. ואיתן ס' ליטר' שצוה בעלה לחלוק בין אחיו ואחיותיו לא ינכו לה מחלקה כלום בשביל אותה מתנה דכתו' נגבית ממתנת שכ"מ כדמשמע פ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ג ע"א) ובפ' נושאין (צ"ט ע"א) גבי יש מוכר לאביו להגבות לאמו כתובתה. ומה שנראה כתבתי וחתמתי מאיר ב"ר ברוך ז"ל.
1