תשובות מהר"ם, דפוס פראג תר״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 606
א׳תרו. ראובן ושמעון שעסקו עיסקא זה עם זה וא"ל ראובן לשמעון תן לי אמונת שמים שלך שתחלוק עמי כל הריוח שתרויח מזה לימים באו לחלוק הריוח אמר ראובן לשמעון השבע שלא הרוחת יותר ושמעון משיב כבר נתתי לך אמונתי שהיא כמו שבועה ולא אשבע עוד. נ"ל דצריך לחזור ולשבע שבועת שותפי' ואפטרופ' הנשבעין שלא בטענה ואע"ג דהאומר ימין ה"ז שבועה (נזיר ג' ע"א) מ"מ בעינן שבועה בנקיטת חפץ כדאי' פ' שבועות הדיינין (שבועות ל"ח ע"ב) האי דיינא דאשבע באלקי השמים נעשה כמי שטעה בדבר משנה וחוזר דהא [לא] נקיט חפצא בידיה ואע"ג דאמרי' בפ' זה בורר (סנהדרין כ"ד ע"א) הי' חייב לחבירו שבועה וא"ל דור לי בחיי ראשך והפטר [אינו יכול לחזור בו] התם כבר חייב לו שבועה וא"ל דור לי בחיי ראשך ותפטור מן השבועה שאתה חייב לי אבל הכא בשעה שתקע לו כפו עדיין לא הי' חייב לו שבועה וגם לא א"ל תן לי אמונתך והפטר מן השבועה לאחר זמן אלא משל לצייד [השולה] דגים מן הים משכח זוטרי שקיל משכח רברבי שקיל (ב"ק מ"א ע"ב) והשטה בו שנתן אמונתו ועתה חפץ שישבע לו כמו כן. ונראה שיש לו לשבע בנקיטת חפץ כמנהג עתה שהחזן נוטל ס"ת כו' דקיי"ל דאפי' בשבועה דרבנן צריך נקיטת חפץ כדמשמע פ' השולח (גיטין ל"ה ע"א) ופ' שבועות הדייני' (מ"א ע"א) ודלא כפירש"י פ' הכותב (כתובות פ"ח ע"א) וגם הוא עצמו חזר בו פ' השולח. ואין לומר כיון דשבועת שותפי' ואפטרופוס משום דמורו התירא והאי כיון דתקע כפו לא מורי התירא הא ליתא דאין לך אלא מה שאמרו חכמי' דלא האמינו אלא בשבועה ובנקיטת דין כל שבועות ואפי' אם נשבע בלא נקיטת חפץ לא מהימני' מאיר [ב"ר ברוך] ז"ל.
1