תשובות מהר"ם, דפוס פראג תרל״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 632
א׳תרלב. אמר ר' זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפי' רואות טפת דם כחרדל יושבות [עליו] ז' נקיים. (נדה ס"ו ע"א) הא דנקיט טפה כחרדל פשיטא שמטמאה בטפת משהו כמו בראי' גדולה דהא תנן בפ' יוצא דופן (נדה מ' ע"א) ומטמאי' בכל שהוא אלא חידוש הוא דסד"א כיון שלא ראתה רק טפה מסתמא לא ראתה גם מתמול גם משלשום וליכא לספוקי בזבה גדולה ודיה בששה והוא קמ"ל שתשב ז' נקיים. היכי דמי הלכה פסוקה כי הא דר"ז בנות ישראל כו' (ברכות ל"א ע"א) הלכך בזה"ז אפי' אינה רואה אלא טפת דם ולא יותר צריכה לספור ז' נקיים שכל הנשם הרואות יש להן לספק שמא ראתה כבר שני ימים מלבד זה ושמא היא עומדת בימי זיבה וביום שפוסקת מלראות בדוק עצמה לעב ותלבש חלוק לבן שאם תראה עוד שיהא ניכר בחלוק ובלילה תשים סדינים לבנים במטתה או נקיים רק מכתמי' ולמחרת הפסקתה תתחיל לספור הז' נקיים כי יום שפוסקת בו אינו מן המנין שהרי תנן (נדה ל"א ע"ב) הכותים מטמאי' משכב תחתון בעליון ומפרש טעמא דיום שפוסקת בו סופרתו למנין ז' וכל אותן ז' נקיים צריכה לבדוק עצמה בכל יום פעמים שחרית כשעומדת ממטתה וערבית כשהולכת לבית הכנסת קודם שיהא לילה ומנהג כשר הוא כשאשה מפסקת בטהרה לרחוץ וללבוש לבנים אמנם אם אינה רוחצת אלא פניה של מטה דיה בכך. רוקח. ואם מצאתה שום כתם באותו מטלית שבודקת עצמה או בחלוקה או בסדינה אפי' ביום השביעי סותרת כל מה שספרה וצריכה להתחיל ולספור מיום המחרת. ואם שכחה ולא בדקה עצמה כל הימים רק יום שפסקו בו לערב ולמחרת שהוא יום ראשון של ספירה בדקה עצמה שחרית וערבית [וביום שביעי בדקה ונמצאת טהורה] מותרת וטובלת בלילה וטהורה דתנן פ' בתרא (דנדה ס"ח ע"ב) הזב והזבה שבדקו [עצמם] יום ראשון ומצאו טהור וביום השביעי וצאו טהור ושאר הימים לא בדקו ר"א אומר הרי אלו בחזקת טהרה ר"ע אומר אין להם אלא יום שביעי בלבד ופ"ק דנדה (ז' ע"ב) פסק שמואל הלכה כר"א. ואם בדקה עצמה יום ראשון ולא יום שביעי אלא יום שמיני או אם בדקה ביום שביעי ולא ביום ראשון לספירה בהא פליגי פ' בתרא (ס"ט ע"א) רב שרי היכא דבדקה בתחלתה ולא בסופה או בסופה ולא בתחלתה ור' חנינא אסר ואר תחלתן וסופן בעי' והואיל ולא אפסיק הלכתא לא כמר ולא כמר עבדי' כר' חנינא לחומרא הלכך לעולם אפי' בדיעבד יצטרך שלא יהא יותר מה' ימים בין בדיקה לבדיקה מלבד יום שפסקה בו שבדקה לערב כדי להפריש בטהרה אבל אם בדקה לערב של יום שפוסקת בו כדי להפסיק בטהרה ולמחר שהוא יום ראשון לא בדקה וגם יום שביעי לא בדקה עד יום ח' בזה אפי' רב מודה דאינו מועיל כלום דהא הכא לא תחלתן ולא סופן איכא.
1
ב׳מה שכתבנו דלמחרת יום הפסקתה תתחיל לספור ז' נקיים ה"מ כגון שכבר עברו ג' ימים שלא שמשה דהכי פר"י דז' נקיים מסתמא [נקיים אפי'] משכבת זרע קאמר ובר"פ יוצא דופן (נדה מ"א ע"ב) מסקי' דפולטות שכבת זרע רואה הוי וסתרה ואמר רבא התם משמשת אסורה לאכול בתרומה כל ג' ימים א"א שלא תפלוט והכי אמרי' בשבת פ' ר"ע (שבת פ"ו ע"ב) [אמר ר' חייא בר אבא] א"ר יוחנן זו דברי ר' ישמעאל [ור"ע] אבל חכמי' אומרי' שש עונות שלימות בעינן הלכך נראה לר"י דכל אשה ששמשה ואח"כ ראתה בין ראתה ג' ימים בין ראתה יום אחד או מצאה כתם צריכה להמתין ג' ימים שלמים ואח"כ תתחיל לספור דהיינו ביום החמישי לשימושה כגון אם שמשה במוצאי שבת וראתה בו ביום אינה מתחלת לספור עד יום חמישי בשבת ובערב רביעי בשבת תבדוק עצמה כדי להפסיק בטהרה ותלבש חלוק לבן או תכבס הכתם ותתחיל לספור מליל חמישי ואילך. ואמנם אם רוצה להתחיל ולספור ממחרת [הראי'] יכולה לספור בענין הזה שתכניס מוך או בגד רך באותו מקום ותקנח יפה יפה להסיר השכבת זרע ואם דואגת שלא תדע לקנח יפה תרחוץ בחמין וגם תקנח עצמה ולא חיישי' עוד שמא תפלוט אח"כ בלא הרגשה. וראי' [מפ"ח] דמס' מקואות (משנה ד') האשה [ששמשה] וירדה וטבלה ואח"כ כבדה הבית כאלו לא טבלה משמע דקודם טבילה יכולה לכבד הבית ולקנח עיין פ"ק דשבת (י"ג ע"ב) וה"נ עבדי' בימי טוהר דיולדת.
2