תשובות מהר"ם, דפוס פראג תרל״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 636
א׳תרלו. מעשה היה בימי ר"ת שהוליכו מת מחוץ לתחום ביו"ט ורכבו בני מלון להתעסק במת וכעס ר"ת עליהם אף על ההולכים ברגל בלא סוס ושלח להם בני בשכר אינו בני תורה בני מלון בני תורה בתמיה. הלכך היכא דמת בו ביום בין ביו"ט ראשון בין ביו"ט שני לא יתעסקו בו לא יהודי ולא ארמאי כדשלח להו לוי לבני בשכר (שבת קל"ט ע"א) לא יתעסקו בו לא יהודי' ולא ארמאי' בין ביו"ט ראשון בין ביו"ט שני. מיהו היכא דאשתהי שמת [בעי"ט] יקבר ביו"ט ראשון ע"י עממין או אם מת ביו"ט שני [יקבר] ע"י עממי' אבל ע"י ישראל כלל וכלל לא היכא דאיכא עממים וגם אסור לישראל לעשות לו ארון ותכריכין אלא יעשה הכל בעממין אבל אם ישראל ילבישהו ויוציאהו לבית הקברות אפי' ביו"ט ראשון מותר כך פי' רבי' אב"ן דמתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך כיון דהוא צורך מצוה מדברי מהר"ם ז"ל וכן פסק רבינו שב"ט והשאלתות וכ"כ רמב"ם משם רבי' יוסף. אבל פלפלין ביו"ט נידוכין כדרכן [והכי] משמע בתוספתא (ביצה פ"א) הפלפלין כתבלין שב"ה מתירי' כדרכן אף במדוך של אבן. ספר מצות. עיין פ"ק דיו"ט (י"ד ע"א).
1