תשובות מהר"ם, דפוס פראג תרפ״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 686
א׳תרפו. ראובן ושמעון שיש להם שני בתים זה בצד זה ומרזב על גגו של ראובן וגגו של שמעון גבוה משל ראובן ונוטף על גגו של ראובן בתוך מרזב שעל גגו ועתה בא ראובן להגביה את ביתו ושמעון אין מניחו וטוען ראובן אבי בשביל שהיה אוהבך בקשת ממנו [לשום] בין שניכם מרזב אחד להיות שניכם שותפי' בו וקודם לכן היה לכל אחד מרזב ויאות לך כל ימי אשר לא יצטרך למקומו ונפטר אבי לעולמו ועתה אני במקומו ורוצה אני להגביה את ביתי ושים לך מרזב לגגך ואני לגגי ושמעון משיבו כמו שהוא עתה כך [היה] בימי מורישי [ומורישך] כמה וכמה שנים החזקתי בפניך בלא ערער והביא ראובן עדי' והעידו שראו מרזב לגגו של שמעון בימי מורישיהם]. ושמעון הביא עדי' והעידו שלא הי' מרזב לגגו בימי מורישיו אלא כמו שהוא עתה כן היה. דין זה פסוק מהא (ב"ב ו' ע"א) אחזיק לנטופי אחזיק לשופכי אלמא [חזקת] נטופי חזקה גמור היא וטעני' ליורש ואמרי' מורישיו של שמעון פייסו במעות למורישיו של ראובן לקבל נוטפין דקיי"ל דטועני' ליורש וטועני' ללוקח ושמ אם הי' אביו קיים היה טוען כך אבל אם היה ראובן מביא עדי' [שבשכירות] או בפיוסים באו הנוטפי' תחלה למורשי שמעון שוב לא מצינו לשמעון לטעון כן שאפי' הי' מורישו קיים לא הי' יכול לטעון פייסתיו שוב בממון אא"כ יביא ראי' וכיון דהכי לא טענינן ליורשי' מידי דלא מצי מורישיהם לטעון. וגם עדות [שתי] הכתות נכון הוא שאותם שראו מרזב זה הי' קודם שפייסו בממון ואותם שהעידו שלא הי' מרזב לאחר שפייסו בממון הוא ואפי' היו מכחישות זא"ז היינו אומרי' אוקי תרי להדי תרי ואוקי נטופי כדאיתנהו ואם רוצה ראובן להגביה ביתו יגביה הכי שלא יפסיד שמעון יכניס מעט בשלו כדי הכנסת מרזב במקום מרזב הראשון ואח"כ יגביה כמו שירצה ואפי' לא הי' לשמעון חזקת מורישו אלא חזקה דידיה שהחזיק בנטפי בפני אבי ראובן או בפני ראובן עצמו [דיו] ובלבד שיטעון אתה מכרת לי או אתה נתת לי דחזקה שיש עמה טענה בעי' וגם לא בעי חזקה ג' שנים לתשמיש כי האי. וכל אלו חזקות אחזיק לנטפי אחזיק לשפכי אינו אלא לפי שעה ובפניו ודוקא נטפו של גג גמור דהוי חזקה [דהוא] תשמיש קבוע וכיון דלא מחי ודאי מכר או נתן אבל [צריפא] דאורבני (ב"ב ו' ע"א) כגון שבנה כותל חדש אצל חבירו ולא הספיק לעשות לו גג קבוע וכסהו בערבהב שלא יתקלקל הכותל ונוטף בחצרו לא הוי חזקה דיכול לומר כיון דלא הוי נטוף קבוע [לא] חששתי למחות ורב יוסף אמר אע"פ שאינו ניטוף קבוע צריך למחות דאי לא מחי מצי אידך ליטען אתה מכרת את נתת ואע"ג דעבד ר"י כשמעתי' לית הלכתא כותי' דקיי"ל כר"נ ועוד דרבינא דהוי בתראה קאי כותי' ואמר כשורה דמטללת' שאינו תשמיש קבוע עד ל' יום לא הוי חזקה דכיון דאינו קבוע לא חשש למחות ואי חברי' [בטינא (ב"ב שם ע"ב)] דהוי תשמיש קבוע לאלתר הוי חזקה כיון דלא מחי.
1