תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשט״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 715
א׳תשטו. וששאלת אם יכול אדם לערער על ב"ד ולהזמינם לדין נראה דיכול דהא לא שמעי' שהי' חרם או תקנת הקהל מלערער על הדיין אדרב' מעשי' בכל יום שמערערי' על הדייני' [המזמני'] אותו לדין ואי משום דגרסי' בסנהדרי' (ו' ע"א) [גופא] א"R אבוה שנים וכו' דקבלוה עליהו מיהו אמאי ישלם מביתו דא"ל דיינת לן דין תורה ומשמע דכל היכא דקבלוה בסתם שלא אמרו בפי' דיינת לן דין תורה דלא ישלמו [היינו דוקא] היכא דחד דיין דאין דינא צריך למימר דיינת לן ד"ת אבל היכא דאיכא ד' דייני' או ג' כדין תורה כי נחתי בעלי דינים לקח ג' דיינים משפט שלא ידונו כ"א דין תורה [וכן] פסק רבינו ברוך ב"ר שמואל בספר החכמה דיכול אדם לתבוע את ב"ד לדין ואם [טעו] אע"ג דלא ישלמו עד דא"ל דיינת לן דין תורה הא בסתמא לא ישלמו ותו אפי' נחלק הא דתנן (בכורות כ"ח ע"ב) דן את הדין וכו' וישלם מביתו זה ודוקא בימיהם שהיו דנין ומכריחין [בכפי'] לדון בני אדם בע"כ אבל בזה"ז שמכריחי' הדייני' לדון ע"פ חרם הקהלות אם טעו לא ישלמו מ"מ יש להם לחזור כשדנים שלא כדין ואם אינם רוצי' לחזור דין הוא שישלמו.
1