תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשל״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 732
א׳דין ארבעה שומרים.
1
ב׳תשלב. שומר חנם נשבע על הכל (ב"מ צ"ג ע"א) וכי נשבע על אחת כגון אי טען נגנב משביעי' אותו עם אותה השבועה שלא שלח בו יד להשתמש בפקדון אם שלח בו יד חייב על הכל על הגניבה והאבידה ועל השבוייה ועל [השבורה] ועל המתה משביעי' [אותו] נמי שאינו ברשותו דשמא לא נגנבה ולא שלח בו יד ולא פשע בו ועיניו נתן בו ועדיין ברשותו. ושואל [חייב] בכל טענותיו לבד מטענת מתה מחמת מלאכה אם היא בהמה ואם הם כלים שנשברו מחמ מלאכה וצריך נמי לשבע שלא פשע בה ושאינו ברשותו נושא שכר והשוכר חייבי' בטענת גניבה ואבידה לשלם ופטורי' על [השבורה] ועל השבויה ועל המתה שהן אונסין בשבועה ונושא שכר נמי נשבע שלא שלח בו יד ושאל פשע ושאינו ברשותו ושוכר נמי ישבע שלא פשע ושאינו ברשותו וכולם שיש להם בטענת פטור שלהם צריכי' לשבע שלא שלחו בו יד לבד משואל ושוכר וכולם שטועני' טענת פטור שלהם שאירע במקום שעדי' מצויי' אין נפטרי' [בשבועה] אלא בעדות דתניא (ב"מ פ"ג ע"א) איסי בן יהודה אמר אין רואה שבועת ד' הא יש רואה יביא ראי' ויפטור וכן הלכה וכן סדר רבינו אב"ן. כתוב בפסקים של ראב"ן כל השומרי' מתנים בין להקל [עליהם] בין להחמיר. להקל כדתנן (ב"מ צ"ד ע"א) מתנה ש"ח להיות פטור מלשלם נושא שכר והשוכר [להיות] פטורי' משבועה ומלשלם. להחמיר תניא מתנה ש"ח להיות כשואל [ובדברים בעלמא דשמואל ור"י הלכה כר"י ור"י אמר בדברים בעלמא בס"פ השוכר את הפועלים (שם).
2