תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשמ״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 746
א׳תשמו. מנין שאין נזקקי' אלא לתובע תחלה (ב"ק מ"ו ע"ב) פרש"י כגון ראובן תובע משמעון מנה ושמעון אמר תפסת משלי תחזיר לי מה שתפסת או משכון הי' בידך ונפחת' מדמיו בתחלה נזקקי' לתובע מוציאין הממון וא"ת יהא נאמן במגו מגו דמצי למימר להד"ם גם עתה יהא נאמן לומר תפסת משלי ואמר רבי' אבי"ה דאין שייך לומר מגו בשני דברים ודאי אם הי' טוען לתפוס המנה אז היינו [אומרי'] מגו דהו"ל למטען להד"ם השתא הוא נאמן אבל השתא הוא טוען המנה שלך אבל משכון ישלי בידך כה"ג לא נאמר מגו. ותו תימא דהכא משמע דאין אדם יכול לעכב ולתפוס משל חבירו בעבור [חובו] כדקאמר נזקקי' לתובע תחלה ובחזקת הבתים (ל"ו ע"א) הנהו עיזי דאכלו חושלא בנהרדעי אתא מריה דחושלא תפיס בהו וקא טעין [טובא] ומסיק דיכו לטעון עליהן עד כדי דמיהן מגו דמצי למימר לקוחות הן בידי אלמא דדם יכול לעכב [משל] חבירו ע"י טענת מגו דהא פשיטא לן [דבלא] טענת מגו אין אדם יכול לעכב [של] חבירו וכו' ובירושלמי דשבועות (פ"ו ה"ח) משמע דאין אדם יכול לעכב ההוא דאמר לי' לחבירי' בלי כיתונאי והאי אמר הב לי סכינאי אתו לדינא אמר את אוסית ליה בכיתונא הב לי' כיתונאי ובתר כן אתא לדינא על סכינא אלמא דין יכולי' לעכב חבירו והגאונים [מפרשו] כדאמר בחזקת הבתים דשמעי' מפשטא דמלתא דאדם יכול לעכב את חביו ומפרשו הכי אם טוען התובע על הנתבע לחייבו שבועה וגם התובע מחויב שבועה מחת טענת הנתבע דנזקקי' לדברי התובע תחלה וישבע הנתבע תחלה ואח"כ התוב [וההוא] דירושלמי מיירי בעדי' וה"ק את אודית בע"כ כיון דיש עדי' דאין שם מגו מש"ה מחזור מיד לתובע וכו' וכן משמע בס"פ המקבל (בבא מציעא קט"ז ע"א) ההוא גברא דחבל סכינא דאשכבתא וכו' כדכתבתי לעיל. וגאונים פירשו שניהם נתבעי' או שניהם כופרי' שהנתבע נשע תחלה ובתוספת אנמי הכי איתא.
1