תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשמ״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 748
א׳תשמח. ואומר ר' דמעשה הי' פעם אחת בגוי שמשכן משכונו לראובן ואמר ראובן לגוי תן לי מעותי ואמר הגוי אין לי מעות תמשכן אותו לישראל והלך ראובן ומשכנו לשמעון ונתן לו המעות שהי' חייב לו הגוי ובתוך כך מת הגוי והמשכון הי' [שוה כפלים] מן החוב ובאו לדין לפני הר' אליעזר ואמר שמעון אני זכיתי בכל המשכון כיון שמת הגוי ופסק שכל המשכון של שמעון מהא דאמר (ב"ק מ"ח ע"ב) משכון של ישראל ביד [גר] ומת ובא ישראל אחר והחזיק בו זה קנה כנגד מעותיו וזה קנה השאר ה"נ כיון שנתן לו מעותיו כל המשכון שלו. ומיהו מספקא לר' בהא אם משכונו של גוי ביד ראובן והלך ראובן והפקידו אצל שמעון ומת הגוי אם זכה בו שמעון לתן ראובן מעותיו שחייב לו הגוי או נאמר כיון שמכח הגוי ראובן תופס אותו לא קנה שמעון.
1