תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשע״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 775
א׳תשעה. ראובן טען לשמעון אני ואתה היינו בקלויינא והיית קושר חבילתך ונתתי לך חפץ אחד לקושרו בחבילתך וכן עשית ושמתו בספינה ולא נכנסת ופשעת בשלי ואיני יודע מה נהיה בו השיבהו לי ושמעון משיבו מה שעשיתי בשלי עשיתי בשלך שמתי חבילתי בספינה שהיו בה יהודים וקפצו לסטים ושללוה שלי ושלך. דין זה פסוק מהא דאמר רבא (ב"מ ל"ו ע"ב) [הלכתא] שומר שמסר לשומר חייב אפי' ש"ח שמסר לש"ש חייב כי הכא [שמסרה] לספן בשכר שאפי' [אם] יהודי הי' הספן הי' יכול ראובן לטעון את מהימנת [לי] בשבועה היאך לא מהימן לי וכ"ש גוי דודאי לא מהימן ליה אבל אם ראו עדי' שלקחו חפץ ראובן דלא בעי שבועה ודאי פטור שמעון אע"פ שלא הי' שמעון שם ואין ראובן יכול לומר פשעת אלו היית שם היית מציל דתניא (שם צ"ג ע"ב) רועה שהי' מניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף [ארי ודרס אין אומרי'] אלו היה שם מציל כו' אלא אומדי' אותו אם יכול להציל חייב ואם לאו פטור ה"נ כיון דאלו הי' שמעון שם לא הי' יכול לעמוד לפני הלסטי' פטור אבל אם הי' שמעון מניח עבדו או א' מבני ביו בספינה עם דבר שלו לא הוי שומר שמסר לשומר דכל המפקיד ע"ד אשתו ובניו הוא מפקיד ואפי' הניח בספינה שכירו או שותפו שדרך בני אדם להניח שלהם בידם פטור אלא ישבע השומר כדתני (ב"ק נ"ה ע"ב נ"ו ע"ב) מסרה לרועה נכנס הרועה תחתיו ואמרי' מאי מסרה לרועה לברזילי' דאורחי' דרועה [למימסר] לברזיליה ונשבע ברזילי' השבועה שהי' לו לשע הרועה ופטור הרועה ה"נ ל"ש. ואם הי' רגיל ראובן להניח סחורתו לפנים אצל זה הספן אין שמעון חייב משום שומר שמסר לשומר כמעשה דההוא גינאי (ב"מ ל"ו ע"א) דכל יומי הוי מפקידי [מרייהו] וכו' [עד] אתא לקמי' [דרב ופטריה] מאן דחזי סבר משום שומר שמסר לשומר פטור ולא הוא דשאני התם דכל יומא גבי ההוא סבתא הוי מפקדי וכדין זה כן דין זה אם טבעה ספינתו ואין עדי' שנאבד חפצו חייב שמעון לשלם משום שומר שמסר לשומר ואם יש עדים שנאבד אומדי' אם יכול להציל אלו הי' שם חייב ואם לאו פטור ואם הי' עבדיו או א' מבני ביתו שם אפי' אין עדי' שם ישבע העבד או א' מבני ביתו שנאבד ופטור שמעון.
1