תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשפ״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 788
א׳תשפח. ראובן טענו לשמעון ספר מכרתי לך והתנית לי להחזירו לי כשיהי' לי מעות ועתה קבל מעותיך ותחזיר לי הספר ומשיבו שמעון אתה מכרת לי מכירה גמורה ולאחר המכירה אמרתי לך לכשיהיו לך מעות אחזירנו לך ולא קניתי לך בקנין ופטומי מילי בעלמא אמרתי לך להניח דעתך. דין זה פסוק ממתני' (ב"מ ס"ה ע"ב) מכר לו בית מכר לו שדה וא"ל לכשיהיו לי מעות החזירם לי אסור לכשיהיו לך מעות אחזירם לך מותר [ואמרי'] מ"ש רישא ומ"ש סיפא ומתרץ רבא נעה כמאן דא"ל מדעתיה כלומר רישא שמתנה המוכר קודם קיום המכירה לא גמר ומקנה אלא על תנאי ואין כאן מכירה גמורה והוי' [כמו] הלואה ואסור ללוקח לאכול הפירות סיפא דהוי התנאי אחר קיום המכירה ואפי' [אמר] המוכר כשיהיו לי מעות החזירם לי נעשה כמי שאמר לוקח מדעתו כשיהא לך מעות אחזירם לך דכי היכא דאם אמר לוקח לא הוי תנאי אלא פטומי מילי ה"נ כי אמר [מוכר] אחר קיום המכירה אינו כלום ומותר הלוקח לאכול הפירות שהתנאי אינו כלום והמכירה קיימת ואפי' הקנה הלוקח בקנין לקיים התנאי שאחר המכירה מותר הוא לאכול הפירות שהרי כשמחזיר לו הקרקע כשיהיו לומעות הוי כאלו הוא [מוכר לו וכל] זמן שלא החזירה הוא שלו [ואוכל] בהיתר. [וגבי] ראובן ושמעון נמי אם יש עדי' כדברי שמעון שאחרי המכירההיה התנאי אין בטענת ראובן ממש כיון שלא קנה ממנו וזה הכלל בכל מקום שצריך קנין ולא קבל עליו התנאי בקנין אלא במילי בעלמא לא קנה אלו הוי א"ל תקנה בקנין לי הוי הדר ביה ולא הוי מקני הלכך כי לא אקני אמרי' פיטומי מילי בעלמא הן. ואם אין עדי' ביניהם וראובן טוען קודם קיום המכירה התנית, ישבע שמעון שבועת היסת.
1