תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשצ״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 796
א׳דיני רבית לשון רבינו תם.
1
ב׳תשצו. ומצוה מן המובחר ונראה בעיני היתר גמור לתת מחיה לכל בני ברית שמותר לחלות שיתן הלוה משכנות ליד הגוי ואפי' לעבדו ולשפחתו ויאמר לוה מפלוני ישראל על משכנותי אלא שישוה המשכון כנגד החוב [ויותר] כדרך שמלוי' על משכונות ברבית כפי אותו רבית שיקצוב והגוי ילוה מן היהודי' ומיד הגוי יקבלם הלוה ויהיה מסולק הלוה מן המלוה והלוה לא יוכל לתובעם ולפדותו מן המלוה ואח"כ אם ירצה המלוה יפקוד המשכונות ביד הלוה וישתמש בהן הלוה אם ימכרם אך הלוה נפקד של מלוה [חייב] להחזיר לו הן או דמיהן. והרחקה טובה היא זו [יותר] משכר אמריה דשרי תלמודא (ב"מ ס"ט ע"ב) למשקל ד' זוזי ואוזפי' לפלניא זוזי כי אין זו הערמה אלא דין גמור ופעמים שהוא הפסדו של המלוה ושל לוה [השני ובאו לפני] כדין זה שאבד הלוה כל אשר לו והעיסקא ולא רצה המלוה להחזיר המשכונות עד שגבה הכל ועדיין היה ערוך של ר' דוד מברינא ביד ר' שמואל מאנבילא שעכבו מפני שמיד גוי בא לידו [ואיני] יודע אם החזיר לו עתה כשנפטר והערוך ניתן ע"י גוי לר' שמואל כאשר פי' בשביל אשת אחי ר' דוד והפקידו ר' שמואל לר' דוד ואחי [אשתו] אבד הכל והחזיר לו ר' דוד הערוך שהחזיר לו ועכרבו וכן עשו הנה פעמים כשאבד ובדליקה ועוד ראיי הפסדו של מלוה מעשה אירע בחתני שהלוה על המשכונות שוי' י' ליטר' ק' דינר' ואבד המשכונות וצעק [המלוה] ע"י הגוי ולא נענה כי יאמר מן הגוי לקחתם וכן נגמר הדין [בדינך] שאין המלוה על המלוה כלום ואין כאן הערמה אלא מסולק הלוה מן המלוה והמלוה מן הלוה והרוצה לגמול חסד גומל והאכזרי איננו חומל. מכלל זה אתה שומע שהריוח שנותן הלוה למלוה בהיתר גמור הוא שמכח הגוי הוא נוטלו ומכח קנין משכונותיו שהרי זה המלוה אם היה רוצה היה נוטלו ומוכרו בכדי דמיהן ולמען דעת כל אדם שהוא היתר גמור הארכתי בדבר.
2
ג׳ואם יש לאדם מעות ברחוק ממנו ואינו רוצה ללכת שם יבקש לו איש נאמן ויתן הלוה משכונות לגוי ויקח הנאמן המעות ויתן לגוי והגוי ילוה אותו ללוה ויטול הנאמן המשכונות שהרי הלוה מעות לגוי ואם הנאמן מובטח מן הלוה שיחזיר לו המשכונות או דמיהן יפקידם לו כשאר פקדון והכל כאשר כתבתי למעלה. ואם ירא בעל המעות דלמא נפלי קמי יתמי ויתבעום לעצמם יכתוב הנאמן שנעשה שליח לבעל המעות כך אני החתום מטה קבלתי משכונות בכך וכך מעות לצורך פלוני בר פלוני ישראל והרי הם בחזדקתו ושלו הם ומה שעשיתי כתבתי וחתמתי פלוני בר פלוני ואל יכתוב קבלתי כך וכך מעות מן פלוני בר פלוני ישראל אלא יכתוב סתם כאשר כתבתי או יכתוב מפלוני גוי אך שם הלוה לא יזכור על המשכונות וכן ישר ויקם חילו ויעשר עכ"ל ר"ת והועתק מכתב יד רבינו יהודה ב"ר יצחק הנקרא שי"ר ליא"ן מפריש שכתב שזהו לשון ר"ת. וזהו תשו' רבי' שמשון ב"ר אברהם זצ"ל.
3