תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתי״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 818
א׳תתיח. ראובן הי' לו חטי' ובא שמעון אצלו וסחר ממנו כ' מדות כל אחת ואחת בט' פשיט' וקבע לו זמן לפרעם לו ונתן לו משכון עליה ומיד קבל ממנו שתי מדות וכשבא לקבל ממנו הנשאר לא אבא ראובן לתן לו כי הוקרו ועתה הוצרכנו לידע אם יכול לחזור בו אם לאו. כך דעתי נוטה שהרשות ביד ראובן לתן לו חטי' או לחזור בו ואין כאן מי שפרע לפי שלא נתן לו מעות עליהם וא"ת הרי נתן לו משכון על הדמים אין בכך כלום לפי שנתינתו המשכון על הדמים אינו כלום ואפי' לקבל מי שפרע [ולדברים] בעלמא דמי דאמר רבא אר"נ קידושין ח' ע"א) התקדשי לי במנה ונתן לה משכון [עלי'] אינה מקודשת מנ אין כאן משכון אין כאן ואמר (שם) בני רב הונא בר [אבין] זבין אמתא [בפריטי] ולא הוי בהדיה זוזי אותיבו נסכא [עליה] לסוף אייקר אמתא אתו לקמי' דרב אמי א"ל פריטי אין כאן [נסכא] אין כאן הלכך יהיב לי' שמעון לראובן תמני סרי פשיטי ושקיל משכון דידי' הכי אמר רב נחמן גאון ז"ל.
1