תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתל״דTeshuvot Maharam, Prague Edition 834
א׳תתלד. וששאלת עכן גנב כסף משמעון ונודע לו והיה לעכן פקדון ביד פלוא והלך שמעון עם חבורתו לבית פלוא שלא ברשות ולקח הפקדון והיה לו לשמעון מלוה על פלוא ועכב לו פלוע המלוה עד שישיב לו שמעון גזילתו שלקח מביתי נראה דיכול פלוא לעכב המלוה עד שישיב לו שמעון מה שלקח מביתו דגרסי' בהגוזל (ק"ח ע"ב) נגנבה באונס ואח"כ הוכר הגנב וכו' ופסק רבא דדינא דשומר בהדי גנב ה"נ דינא דפלוא בהדי שמעון הלכך תפיס פלוא מה שבידו עד דמהדר ליה שמעון מה דשקיל מביתי'.
1
ב׳וששאלת חנוך בן ראובן חלה ונפל למשכב וצוה מחמת מיתה בפני נמואל בן דודו ובפני ע"א כשר לחלוק בין בניו ונפטר מתוך אותו חולי אם הצואה שצוה מקויימת היא אע"ג דחנוך ונמואל קרובי'. זה לזה שכיון שמת חנוך ונמואל קרובי'. זה לזה שכיון שמת חנוך ונסתלק לו ונפלו נכסיו [לבניו] כשר נמואל להעיד לבניו דהו"ל שלישי בשני ומנ"ל דאמרי' הכי [דאמר] שמואל (ב"ב מ"ב ע"ב ומ"ג) הושתפי' מחזיקין זע"ז ומעידי' זע"ז וקשי' לן מעידי' נוגעין בעדותן הן [ומשני] שקנו מידו אלמא תחלתן בכשרות והשתא נוגעי' בעדותן הן [ומשני] שקנו מידו אלמא תחלתן בכשרות והשתא נוגעי' בעדותן הן וכי אסתלק חד מיניהו אתכשר ליה בסהדותא דחברי' ולא אמרי' כיון דמעיקרא לא חזי אלא חזי ומעידי' זה לזה ה"נ אע"ג דמעיקרא קרובי' זה לזה כיון דמת חנוך ואסתלק ונפלו נכסי קמי [בניו] מתכשר נמואל לאסהודי [להו] דלדידהו מעקרא לא פסל כלל.
2