תשובות מהר"ם, דפוס פראג תת״עTeshuvot Maharam, Prague Edition 870
א׳תתע. מה שהאלמנה טוענת כי יעקב בעלה נתן לה במתנת שכ"מ כל אשר לו ואין לה עדים ולא שטר נראה אם לא היה ידוע מה יש בידה משל בעלה תהיה נאמנת לומר כל מה שהיה [לו] נתן לי ואפי' הודתה שיש בידה יותר מכדי כתו' מגו דאי בעי [אמרה] אין בידי משלו אלא דבר מועט ובשבועה ואע"ג דקיי"ל (ב"ב קל"א ע"ב) הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפטרופוס ואפי' אשה אצל בני הבעל מיהו מחמת מגו נאמנת לומר [שבתורת] מתנה נתן לה אך מתך הלשון שכתבתם ניכר שהדבר ידוע שיש בידה יותר מכתו' ואפי' אינו גלוי ממש אלא ע"י קול שיש בידה יותר מכדי כתו' מחמת עושר בעלה אין כאן מגו דמגו במקום קו לא אמרי' כדמוכח בחשקת הבתים (ל"ב ע"ב) גבי רבה בר שרשום דקאמר [מגו] דלקוח הוא בידי לא מצי [אמר] דנפק קלא דארעא דיתמי ]הוא] דאע"ג דאי [טעון לקוח היא] בידי נאמן מ"מ אינו נאמן לומר זוזי אית לי בהדיהו מגו דאי בעי אמר לקוח הוא בידי דירא הוא להכחיש הקול וכן שמעתי שהיה ר"ת דן. ואם הדבר ידוע שתפסה יותר מכתו' נראה שתקח מהן כתובתה והמותר ליורשים ומה שטוענת שמה שתפסה [הוא] בעבור מזונותיה ואינה רוצה עתה לתבוע כתו' דהלכה כשמואל שפוסק [כאנשי] גליל בפ' נערה (כתובות נ"ד ע"א) זה ודאי יכולה לטעון כדאמר בפ' אלמנה (צ"ו ע"א) [אלמנה] שתפסה מטלטלי' למזונותיה מה שתפסה תפסה ומעשה בבתו של ר' שבתאי שתפסה דסקיא מלאה מעות ולא היה כח ביד חכמי' להוציאה מידה וגם בירושלמי דפ' אלמנה (ה"ב) [אלמנה] שתפסה אלף זוז למזונותיה אין מוציאי' מידה א"ר יוסי ב"ר בון כיון שהיא צריכה לשבע לבסוף אפי' הוי מה בידך לא אמרי' לה אע"פ [שבה"ג] פי' דמיירי בתפיסה מחיים מיהו אין נראי' [דבריו] ויש ראיות ואין להאיך [וכדברי] ריב"ן נראה דמיירי אף בתפיסה דלאחר מיתה ואפי' לפי' הה"ג נראה דכיון שתקנו הגאונים דכתו' ומזונות גובי' ממטלטלי מועלת תפיסה אף לאחר מיתה שהרי אפי' ב"ד מוציאי' [מידם] להגבות מזונות וכתו'.
1
ב׳אך יש לי תשו' מרבי' יצחק ב"ר אברהם ששלח לרבינו שמשון אחיו שאם תפסה יותר מכתו' דכיון דקיי"ל בפ' אלמנה (צ"ז ע"א) שאין מוכרי' קרקעות למזונותיה [בפעם] אחת [יותר מעד] י"ב חדש אם תפסה יותר מכן מוציאי' מידה וז"ל מ"ש אחי דכיון שתובעת מזונותיה כל מה שתפסה יכולה לעכב אפי' כמה וכמה מההוא דאלמנה ודירושלמי לפ"ז לא שבקית חי לכל בריה דנשים שהן גבירות ולהן בנים קטנים יקחו הכל ולע יתבעו לעולם כתו' ויתפסו הכל בעבור מזונות וכן שאינן גבירות [ויש להן בנים גדולים] אם יש [להן] מטלטלי' בתוך הבית או כסף וזהב יקחו הכל [מיורשים] אלא יש ללמוד דהאי מלתא דקאמר התם א"ר יוסי ב"ר בון [מכיון] שהיא עתידה לשבע בסוף אפי' [חוי] מה שבידך לא אמרי' אבל אינה עתידה לסוף לשבע אמרי' לה ומוציאי' מידה כל היתר ממזונות הראוי לה לי"ב חדש כי יותר אין ראוי לשאר בידה ממה שראוי למכור בפעם אחת בקרקעות ואחאי שיעורא קאמר מה שתפסה תפסה ואלף זוז דקאמר לאו דוקא א"נ בעשירה ראוי לכך לי"ב חדש [ואי נמי] מה שתפסה אפי' ביותר מי"ב חדש ובלבד שתפסה פחות מכתו' שסופה עדיין לשבע בסוף על כתו' אבל אם תפסה יותר על כתו' שאין סופה לשבע לא והא דקאמר אפי' הוי מה שבידך לא אמרי' לה היינו היכא דידעי' בה [דלא] תפסה כדי כתו' שעדיין סופה לשבע אבל לא ידעי' כמה וכמה לא. ולכאורה אם היתה חוזרת ותובעת מזונות לאחר ימים [ואמרה] שכבר כלו לא הי' מוכרי' קרקעות היתומי' למזונותיה עד שתשבע כמה [לקחה] עכ"ל.
2
ג׳ומה [שאתם] מסופקי' ממה שמונח בבית יעקב מן הירושה דעדיין היא דרה בו אם הוא בחזקתה או בחזקת היורשי' לא הבנתי [מה] אתם מסופקים דכיון שהיא דרה בבית ותפיסה דמזונות מהני אף לאחר יתה אם הן בידה עדיין לתופסם [הא תפסם]. ועתה רבותי כתבתי מה שנראה לנו והטוב [בעיניכם] עשו, ושלום יעקב ב"ר שלה ז"ל.
3