תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתפ״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 888
א׳תתפח. ראובן ושמעון היו להם ב' חפצים א' ביד ראובן וא' ביד שמעון שביד שמעון היה אומר ראובן עליו שהוא שלו ושביד ראובן היה אומר עליו שמעון שהוא שלו לסוף נתפשרו והחזירו זה לזה בקנין [ומחלו] כל דין ודברים ושבועה וקודם המחילה וחזרת החפצים הלך שמעון הקנה ללוי החפץ שבידו [אגב] ד' אמות קרקע הנכתב בשטר ואחרי זאת החזירו לראובן לימים בא לוי ותבע את ראובן לדין מחמת החפץ שבידו והביא [שטר] מתנתו בפני ב"ד וראובן טען אותו חפץ שהחזיר לי שמעון שלי היה ובא ליד שמעון ולא יכולתי להוציא מידו עד שנתתי לו טוב ממנו עתה אם טוב בעיניו מה שעשינו הרי מוטב ואם לאו יחזיר לי מה שנתתי לו ואני אחזור לו מה שנתן לי השיבו לוי השבלי החפץ הניתן לי קודם שבא לידך והשוה עם שמעון במה שתתרצה כך דעתי נוטה שאין ללוי על ראובן מאותו חפץ כלום דקיי"ל בע"ח מאוחר [שקדם וגבה] במטלטלי' מה שגבה גבה ולא תימא במטילטלי' אלא אפי' הי' אותו חפץ מקרקעי והי' לו לשמעון נכסים אין לו ללוי על ראובן כלום כל זמן שיש לו נכסים לשמעון דתנן (גיטין מ"ח ע"ב) אין נפרעי' מנכסי' משועבדי' במקום שיש בני חורין אפי' [הן] זיבורית.
1