תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתק״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 905
א׳תתקה. וששאלת ראובן היה לו גן בצד ביתו של גוי והיו רהיטי הגוי יוצאי' לגנתו של ראובן לימים מכר ראובן אותו גן לשמעון ובנה בו שמעון בית וקרב אותו בית [למצר] רהיטיו של גוי והינח רצועה אחת בין ביתו לבית הגוי והיה משתמש בה לסוף מכר גם שמעון אותו בית ללוי והיה לוי משתמש בה באותה רצועה כדרך שנשתמש בה שמעון ולבסוף מכר הגוי את ביתו ליהודה כי שכן הגוי ללוי ויהודה ופרץ יהודה אותה החומה שלקח מן הגוי הסמוכה לרצועה ועירב אותה רצועה בקרקע החומה כי נסתרה החומה לגמרי ולוי התחיל להיות צוח על יהודה מחמת אותה הרצועה ויהודה משיבו אותה רצועה של גוי היתה שהרי רהיטין יוצאי' עליה ולוי טוען אותו גוי סרדיונו היה ואנס ואעפ"כ הרעות לי יותר ממנו שהוא לא אנס אלא האויר והייתי משתמש כל צרכי בקרקע אבל אתה גזלת הכלה אויר והקרקע ונמשכו הטענות ימים רבים לסוף תבע לוי את יהודה לדין על אותה הרצועה השיבו יהודה אותה רצועה שלי הוא כי כשנתפשרתי על חומת הבית שמקצתה בנויה על קרקע שלך נתפשרתי עמך גם ברצועה והרי היא בידי כמה שנים בלא ערעור השיבו לוי מעולם לא נתפשרתי עמך על אותה רצועה כי בגזל ובאלמות היא בידך מעולם כי כן גזלתני בכל צדדי' והדבר ידוע לכל כי מעולם לא נשגחת לדברי ב"ד שעל דין זה עברו יותר מכ' שנים שאני עשוק וגזול בידך. כך דעתי נוטה שאין ממש בטענותיו של יהודה לא בראשונה ולא באחרונה אא"כ יש לו עדים שהקנה לו אותה רצועה בקנין. טענתו הראשונה אינה כלום דהכי אמר רב יהודה אמר רב (ב"ב ל"ה ע"ב) הבא מחמת הגוי אין לו חזקה אלא כבשטר. טענתו שניה נמי אינה כלום הויל ומתחלה החזיק בה ברצועה מחמת הגוי וגם הרע לעשות ימותר ממנו נמצא שהוחזק עליה בגזלנות וגזלן אין לו חזקה אע"ג דטעין ואמר בתר הכי זבינתי' ניהלי' דאמר] ר' יוחנן (ב"ב מ"ז ע"א) גזלן אין לו חזקה היכי דמי אילימא [דלא קא] טעין ולא מידי מאי אריא גזלן אפי' אינש דעלמא נמי דהא תנן כל חזקה שאין עמה טעה אינה חזקה אלא דקא טעין ואמר בתר הכי זבנה או יהבה ניהליה ואפ"ה אין לו חזקה. ותו (שם ל' ע"ב) ההוא דא"ל לחברי' מאי בעית בההוא ארעא א"ל זבנתי' מההוא דזבנ' מינך ואכלה שני חזקה א"ל פלניא גזלנא הוא א"ל הא אית [לי] סהדי דאתיתי לגבך ואימלכי בך [ואמרת] לי זיל זבין א"ל אמרי השני [נוח לי] והראשון קשה ממני ואמר רבא דינא קא"ל כמאן כאדמון דתנן העורר על השדה והוא חתום עלי' בעד אדמון אומר השני נוח לי הראשון קשה ממני וחכ"א איבד זכותו אפי' תימא רבנן ע"כ ל"פ רבנן עלי' דאדמון אלא [התם] דקא עביד מעשה אבל דבורא מקרי ואמר ותו (שם) ההוא דא"ללחברי' מאי בעית בההוא ארעא א"ל מפלניא זבנת' ואכלת' שני חזקה א"ל פלניא גזלנא הוא א"ל הא אית [לי] סהדי דאתיא לגבי ואמרת לי זיל זבנה ניהלי א"ל אמינא איזבין דינאי אמר רבא עביד אינש דזבן דיני' אלמא גזלן [והבא] מחמת גזלן אע"ג דחזקה ויש עמה טענה אין לו חזקה ע"כ דינו של יהודה תלוי בעידי הקנאה לפי שיהודה טען בטענתו פשרה שנתפשר ואן פשרה בלא קנן הלכך אם קנו מיד לוי הרצועה נתקיים הקנין ואם לאו לא נתקיים ולא מיבעי' יהודה זה שהוחזק בגזלנות על אותה רצועה שאינו נאמן עלי' בשבועה אלא פאי' אינש דעלמא שעשה מעשה בעדי' והיום או למחר מוסף בו דברי' לאו כל הימנו לשבע ולהאמין דבריו אלא יבואו עדי' ויעידו דתני' (ב"מ פ"ג ע"א) איסי בן יהודה אומר אין רואה שבועת ד' תהיה בין שניהם הא יש רואה יביא עדי' ויפטר. ותו (שם) ההוא גברא דהוי מעבר חביתא דחמרא לחברי' [בריסתקא] דמחוזא [ותברי'] בזיזא דמחוזא אתא לקמי' דרבא א"ל [ריסתקא] דמחוזא שכיחי בה אינשי זיל אייתי סהדי דלא פשעת' בה ופטירת א"ל רב יוסף ברי' כמאן כאיסי א"ל אין כאיסי דס"ל כותי' הלכך יגזור יהודה סתם [על מי שנתפשר] עמו על הרצועה ועכשיו חוזר.
1