תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתק״זTeshuvot Maharam, Prague Edition 907
א׳תתקז. וששאלת ראובן היה לו ב' בתים אחד גדול ואחד קטן ופתח פתוח מגדול לקטן ונגד לקטן מכאן ומכאן והיתה [אמו] דרה בגדול וראובן בנה [בקטן] ונפטרה אמו לבית עולמה ונכנס הוא בגדו והשיא את בתו אל שמעון והניסו בקטן ודר בו שמעון כל ימי חיי ראובן ובנה ופרץ וגדר ונעל באותו בית כרצונו בפני ראובן וראובן לא מיחה ולא ערער ולא עיכב על ידו וגם נתן שמעון את המס לבעל הקרקע בכל שנה ושנה ובפני ראובן בנה [וככה] נהגו שנים רבות לסוף קנה שמעון בית אחד מלוי בצד אותו בית ופרץ כותל אבנים מאותו בית אשר קנה כי עקום הוא והתקינו וישרו ובנאו מקצתו על אותו קרקע של בית הקטן ומקצתו על קרקע חצרו של חמיו וחמיו ראה ולא ערער אלא מתעסק בדבר בכל כחו ופתח שמעון פתח באותו כותל אשר בנה להשתמש מאותו בית שקנה לאותו בית הראשון והעמיד פצימין של אבנים מסותתות ונאות ארבעתן ושתי דלתות לפתח ונשתמש שמעון באותו בית הראשון כל ימי חייו של ראובן וגם נתן מרזב על אותו בית הראשון לקבל ניטוף מגגו של אותו בית שקנה [שמעון] מקלחן לרה"ר. וכשנפטר ראובן לבית עולמו בא חנוך בנו ונתרעם על [שמעון] מחמת אותו בית ושמעון טוען חמי נתן לי במתנה וטוען ככל הכתוב למעלה וחנוך משיבו מאחר שאין לך שטר ולא עדי מתנה לא הועלת במעשיך כלום. כך דעתי נוטה שנה שמעון אותו בית שהי' של ראובן חמיו אע"פ שאין בידו שטר מתנה ולא ראי' בעדים [שדי] לו שהחזיק בו ואלו לא קנאו אלא בחזקה אחת הי' נקנה כ"ש שקנהו בכמה חזקות האחת שדר בו כל ימי חיי חמיו והם שנים רבות ולא מיחה ולא ערער ושכר לא קבל ותנן בחזקת הבתים (כ"ח ע"א) [חזקת הבתים] חבורות השיחי' והמערות והמרחצאות והשובכי' ובית השלחין ובית הבדים והעבדי' וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתו ג' שנים מיום ליום. והשניה שנתן המס לבעל הקרקע בכל שנה ושנה וחמיו ידע ושתק ומצינו שנתינת המסים חזקה היא כדאמר (ב"ב נ"ד ע"ב) דיהיב טסקא [ליכול פירא] והשלישית שפתח ובנה בו כרצונו בפני חמיו ואפי' לא חזק וקעי לא אבעי' לי' למימר כרבא (שם נ"ב ע"ב) דאמר רבא בפניו לא צריך למימר לך חזק וקני והרביעית שקנה שמעון הבית מלוי שהוא בצד אותו בית והיתה [חומת] הבית שקנה עקומה ולא הי' יכול שמעון לישרה אא"כ כונסה לחצר חמיו מקצתה ומקצתה לאותו בית הקטן וכן עשה וויתר לו חמיו מקרקעי חצירו ובנה אותה חומה ישרה מקצתה על קרקע אותו בית הקטן ומקצתה על קרקע החצר ובנה ופתח פתח גדול באותה חומה והעמיד פצימין של אבנים וגם דלתות ונשתמש בו כל ימי חייו ואין [עורר] ואין מוחה ותנן (שם ס' ע"א) לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפי' וכ"ש לחצר חבירו וכ"ש לבית חבירו אלא הדברי' נראי' שדעת שניהם שוי' זה להקנות וזה לקנות ואלו הי' ראובן קיים ואמר לא נתתי ושמעון אומר נתת היינו שומעין [לשמעון] ולא היינו משגיחי' בראובן כי הדין עם שעון עכשיו שמת ראובן ולא מיחה ולא ערער מכל אשר נעשה [לפניו] היאך יכול חנוך לבא על ערער במה שלא ערער אביו ואי איכא דקשי' לי' הא דאמר רב (קידושין כ"ו ע"א) ל"ש אלא במקום שאין כותבי' את השטר אבל במקום שכותבי' את השטר לא קנה עד שיכתוב את השטר [וכאן] מקום שכותבי' את השטר הוא ולא קני הא ל"ק דכי אמר רב הכי במכר אבל במתנה לא ומנלן [דקא מסיים ואי פריש] פריש כי הא דרב אידי בר אבין וכו' מדקאמר אי בעינא בכספא איקני ש"מ דבמכר קאמר אבל במתנה אי בשטר לחודי' [אי] בקנין לחודי' אי בחזקה לחודי' סגי.
1