תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקי״זTeshuvot Maharam, Prague Edition 917
א׳תתקיז. נחנו ח"מ הובררנו להיות ב"ד בין ר' יצחק הבא בהרשאת אמו אלמנה ובין ר' אברהם וכבר באו לדין בנורנ"בערק וטענו ולא נפסק שם הדין ונתרצו שניהם לבא לדין לפנינו וטענו בפנינו כאשר טענו בנורנבערק ופסקנו ע"פ הטענות וע"פ העדות שר' אברהם פטור אפי' משבועה שלא מעל בחרם ומן הדין לא היינו צריך לכתוב מאיזה טעם פסקנו כך הדבר שאין בכל העדיות ממש שהרי אין עדות שמכר טרי"ש אלא עד מפי עד ועד מפי קרוב ופאי' לפי אותו כתב שחתומי' עליו ר' פסח ור' יהודה וכתב בסתם והעידו לפנינו שרק אברהם מכר טרינ"ש הרי כל הקהל שבווירצפורק חתומי' על כתב אחר והם מעידי' כלם פה אחד שבשעה שנתנו חרם שמה שלא בא שום עדות אלא שר' ירחמיאל אמר שר' שמואל אמר לו שקנה טרינ"ש מאחיו זה ר' אברהם ואן זה עדות אלא עד מפי קרוב ור' פסח ור' יהודה חתומי' על אותו כתב עם שאר הקהל אבל הוא שני כתובי' המכחישי' זא"ז ואפי' אי לא כל כמיניהו של ר' פסח ור' יהודה לחזור בהם מדבריהם הראשונים הרי כל שאר ראשי הקהל שהיו בשעת קבלת העדות עמהם מכחישי' אותם [ואומרי'] שלא בא שום עדות אלא עד מפי עד ואוקי תרי בהדי תרי ואוקי גברא אחזקתי' ועוד לדברי כתבי' הראשונים והאחרונים אין כאן עדות כלל שהרי מה בכך שמכר טרינ"ש אפי' היו עדות ברורה שראו שמכר טרינ"ש איכא למימר שלא היו של כנגדו ואפי' הי' של כנגדו שמא הוא לא גנבם אלא גוי גנבם ומכרם לו אע"פ שאמר מעולם לא מכרתי טרינ"ש לא מוחזק כפרן דכל מלתא דלא רמי' עליה דאינש לאו אדעתי' כדאמר בפ' שבועת הדיינין (שבועות מ"א ע"ב ומ"ב ע"א) גבי ההוא דא"ל לחברי' הב לי מאה זוזי דמסיקנ' בך א"ל ולא פרעתיך בפני פלוני ופלוני אתו פלוני ופלוני ואסהידו ואמ' להד"ם כו' עד א"ל רבא כל מלתא דלא רמיא וכו' וכן בעובדא דבתר הכי אמר רמי בר חמא כל מלתא דלא רמיא עלי' דאינש וכו' ורבא לא פליג עלי' אלא משום קיצותא [דתרעא מדכר דכירי אינשי שהי' לו לזכור בקיצותא דתרעא] ובענין הפרעון וכן בפ' שבועת העדות (שבועות ל"ד ע"ב) ההוא דא"ל לחברי' מניתי לך בצד עמוד זה א"ל לא עברתי בצד עמוד זה מעולם אתו סהדי ואסהידו בי' דהשתין מים בצד עמוד זה ומסיק רבא לבסף כל מלתא דלא רמיא עלי' דאינש לאו אדעתי' וכן בפ' זה בורר (סנהדרין כ"ח ע"א וע"ב) אמר אביי ל"ש אלא דא"ל משטה אני בך אבל א"ל להד"ם הוחזק כפרן ומסיק אר"פ ברי' דרב אחא בר אדא משמיה דרב דכל מילי דכדי לא דכירו אינשי והכי הלכתא הרי הוכחנו שלא הוחק כפרן כלל ולא הפסיד ישובו כמו כן שהרי דבור בעלמא שאמר אם יבא עדות שמכרתי טרינ"ש שאפסיד ישובי והרי לא בא שום עדות אלא עד מפי עד ועוד אפי' אם בא עדות גמור שמכר טרינ"ש לא הפסיד ישובו שהוא מוחזק בו דאסמכתא היא דגזים ואסמכתא לא קניא וגם פטור משבועה שהרי אינן באין בטענה ברורה אלא ששמעו מפי אחרי' שגנב להם ואותם אחרי' כמו כן אינם יודעי' אלא עד מפי עד מפי קרוב שאמרו דברים בעלמא שאין בהם ממש ולהכי אין לו לשבע דאין נשבעי' בטענת שמא חוץ מן אותן המנויי' בפ' כל הנשבעי' דמורו בהו התירא ותו לא מידי וכאשר הראינו מן השמים פסקנו וחתמנו.
1