תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתק״כTeshuvot Maharam, Prague Edition 920
א׳תתקכ. אלו פסולי' לעדות ומעלותיהם כאשר סדרום הגאונים. קרובים הפסולי' שמונים הם והם ד' מעלות. מעלה ראשונה ראשון בראשון ישמעאל ביצחק. מעלה שני' שני בראשון יעקב בישמעאל. מעילה שלישית שני בשני עשו בן יצחק [בנביות] בן ישמעאל. ג' מעלות אלו מן התורה ואחת מדרבנן והוא שלישי בראשון ראובן לישמעאל. בג' מעלות הראשונות מדאו' אם קדש [בהן] את האשה בעדות אחד מהן אינה מקודשת ומותרת לעלמא בלא גט והרביעית מדרבנן מקודשת וצריכה גט מספיקא ויש מי שחולק ואומר כי שלישי בראשון כגון ראובן לישמעאל נחלק לב' חלקים חלק הראשון לגבי אבות א"צ גט לגבי אחי דאבהתא מקודשת וצריכה גט הלכך מחמרי' עלה ומצרכי' לה מספקא גט. ואלו הקרובים שאינם מעידין זה לזה אברהם [ואחיו] ואחותו מאביו, ואחיו ואחותו מאמו הרי ה'. שרה ואחיה ואחותה מאביה ואחיה [ואחותה] מאמה הרי ה'. בתואל אבי רבקה ואחיו ואחותו מאביו [ואחיו] ואחותו מאמו הרי ה' אשת בתואל ואחיה ואחותה מאביה ואחיה ואחותה מאמה הרי ה' אלו כלם פסולים ליעקב ויעקב להם שהם שלישי בראשון. יצחק ואחיו ואחותו מאביו ואחיו ואחותו מאמו הרי ה'. רבקה ואחיה ואחותה מאביה ואחיה ואחותה מאמה הרי ה'. והם ראשון בשני ופסולין להעיד אלו לאלו אפי' עם אחר. בן אחי יצחק ובתו מאביו בן אחי יצחק ובתו מאמו [בן אחות יצחק ובתה מאביה] ובן אחות יצחק ובתה מאמה [וכן בן אחי רבקה ובת אחי רבקה מאביה] וכן בן אחי רבקה וכן בת אחי רבקה מאמה. [ובן אחות רבקה מאביה ובן אחותה מאמה ובת אחותה מאביה ובת אחותה מאמה] הרי אלו י"ו והם שני בשני ופסולי' להעיד זה את זה. אחי יעקב מאביו ואחי יעקב מאמו והם ראשון בראשן. ואין מעידי' זה [לזה בן אחי יעקב ובת אחי יעקב מאביו] בן אחי יעקב ובת אחי יעקב מאמו ובן אחות יעקב ובתה מאביו ובן אחות יעקב ובתה מאמו הרי ח' ואין מעידי' זה לזה. בן בן ובת בן ובן בת ובת בת אחי יעקב מאביו [ובן בן ובת בן ובן בת ובת בת אחי יעקב מאמו] ובן בן ובת בן ובן בת ובת בת אחות יעקב מאביו ובן בן ובת בן ובן בת ובת בת אחות יעקב מאמו הרי [ט"ז] והם שלישי בראשון ופסולי' להעיד הרי אלו שמנים מחמת קורבה.
1
ב׳ואלו פסולי' להעיד מחמת מעשיהם: כופר בעיקר, עובד ע"ז, נוקב שם, הגוי [וקשי'] לן מסיח לפי תומו. החושד בכשרים אבל האידנא לא. משומד ליין נסך, כותי [מי שמחלל שמו] נשבע לשקר, שופך דם נקי, מגלה עריות הרובע בהמה והנרבע לבהמה, מחלל יו"ט, מחלל יום הכפורים, מחלל שבתות בפרהסיא, עד זומם, משחק בקוביאות, מלוה ברבית, הלוה ברבית, מפריחי יונים, סוחרי שביעית, עבדים, גזלנים, גנבים, חמסנים, רועים לעצמן, גבאים, מוכסי', מקבלי צדקה מן הגוים, אוכלי טרפות, מוכרי נבילות וטרפות לישראל, ערל יהודי שלא נמול, הנוטל שכר ומעיד, אוכל בשוק, מי שלא הגיע לזכות בנכסיו [אלא] הם תחת יד ב"ד, כופר בפקדון, סומא, חרש, אלם, שוטה, קטן, שיכור, אשה חוץ מה' דברים שמעידה, אנדרוגינוס, מי שאינו יודע לקרות, מי שאינו יודע לחתום את הגט ב"ד מקרעין להן את העור וחותמי' משום [עגונה], מכחש בפקדון, אפטרופוס שמינהו אבי יתומי' בכל דבר שזה טוען עליה' אפטרופוס מעלמא נ"א כל הקרובי' הכתובי' לעיל.
2
ג׳האדון לעבדו, אריס דאית ליה פירי בההוא ארעא השושבין אבל לא נחשדו ישראל על כך, השותף לחבירו שהוא נוגע בדבר ומעיד בחלק שניהם, הדר בבית או בחצר חבירו בין בשכר בין בחנם פי' כגון שמעיד על אותו בית כדמוכח בחזקת הבתים (מ"ג ע"א) החשוד על [השביעית] הערב והקבלן והוא דלית לי' [ללוה] קרובי ערב וקרובי קבלן, הלוה והמלוה אפי' במשכון, לוקח ראשון והוא דלית לי' מכר לו בית מכר לו שדה הרי אלו ס"ג וכולן פסולי' מחמת מעשים. ועוד יש לנו שפסולי' מחמת קורבה שני אנשים נשואי' ב' אחיות, ובעל אחותו ואחי אשתו החותן לחתנו והחתן לחותנו אימתי בזמן שיש להם מאותן הנשים אבל מתו נשיהם אין להם צד קרבות [ומעידי'] אם לא הניחו להם בנים. וליתא דהיינו כר' יהודה (סנהדרי' כ"ז ע"ב וכ"ח ע"ב) ואין הלכה כמותו. כל אלו פסולי' מחמת מעשיהם ומחמת מלאכתן ומחמת קריבות נשים. אבי חתן ואבי כלה מעידין זה לזה לעולם. ואלו ח' דברים שנאמנת אשה בעדותה. א) נאמנת היה לומר זה כהן וזה לוי זה נתין וזה ממזר בד"א שלא קרא עליו ערער אבל קרא עליו ערער אינה נאמנת (קידושי' ע"ג ע"ב). ב) ועוד אמר רב [נחמן קידושי' ע"ד ע"א] ג' נאמני' על הבכור חיה אביו ואמו חיה לאלתר אמו כל שבעה ואביו לעולם. ג) ועוד תנן (כתובות כ"ג ע"ב) שתי נשים שנשבו זאת אומרת נשביתי וטהורה אני וזאת אומרת נשביתי וטהורה אני [אינן] נאמנות [ובזמן שהן מעידות זו את זו] הרי אלו נאמנות. ד) ואשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת ואם יש עדי' שהיתה א"א ואומרת גרושה אני אינה נאמנת (כתו' כ"ב ע"א). וכן אם יש עדים שנשבית ואמרה טהורה אני [אינה] נאמנת ואם משנשאת באו עדי' ה"ז לא תצא. ה) [וכן אם אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני נאמנת והוא] שנתנה אמתלא לדבריה [כתו' שם). ו) ונאמנת אשה או קטן לומר [מכאן] יצא נחיל זה (ב"ק קי"ד ע"א) ומעידי' לפי תומן. ז) ועוד ביבמה ואשתמודענא פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעדי' וחד אמר אפי' קרוב אפי' אשה (יבמות ל"ט ע"ב). ח) ולהתיר העגונה דתנן (יבמות פ"ז ע"ב) האשה שהלך בעלה למדה"י כו' וכן האשה עצמה מביאה גט וצריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם (גיטין כ"ג ע"ב) וכן הלכה. אין הלכה כרבי יהודה כיון שמתה אשתו אפי' יש לו ממנה כמה בנים כשר להעד בחמיו וחמיו לו דאמר רבא אמר ר"נ (סנהדרי' כ"ח ע"ב) אין הלכה כר"י ואמרי' [בני] חמוה דמר עוקבא [קרובים ונתרחקו הוו] אתי לקמי' לדינא אמר להו פסילנא לכו לדינא א"ל מאי עתך כר"י כו' אלא משום דלא [צייציתו] דינא. כל שנים הנושאים בנות שתי אחיות או בנות שני אחין כשרין. האוהב והשונא כשרי' דלא נחשדו ישראל להעיד שקר (סנהדרי' כ"ז ע"ב) אבל לדון אמרי' בכתובות (ק"ה ע"ב) לא לידון אינש לא למאן דרחים ליה ולא למאן דסניא ליה וכן פרש"י ור"ח ורב האי משחק בקוביא פסול אם אין לו אומנות אחר. מי שקד שאשה אע"פ שלא כנסה פסול להעיד [לה בין] לזכות [בין] לחובה. ידע עדות לחבירו כשהוא רחוק ונתקרב פסול לעדות ידע לו עדות עד שלא [נעשה] חתנו ונעשה חתנו ומתה בתו כשר (תוספתא סנהדרין פ"ה) זה הכלל כל שתחלתו וסופו בכשרות כשר. וכן גזלן דפסול פסול אף לעדות אשה. גזלן דרבנן כשר לעדות אשה (ר"ה כ"ב ע"א). כל זה נעתק מתוס' פ' זה בורר.
3