תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקל״טTeshuvot Maharam, Prague Edition 939
א׳תתקלט. ראובן היה לו בן קטן ושמעון היה לו בת קטנה וכתב לו שמעון לראובן לכשיהיה בנך ראוי לקדש אם לא אקבל קידושי' או בתי בעצמה לא תקבל הקידושין אם תהיה ראויה לקבל קידושיה אתחייב לך מעכשיו ב' זקוקים ומת שמעון קודם שהיה בן ראובן י"ג שנה וגדלה [בת שמעון] ועמדה וניסת לאחר ועתה תובע ראובן הקנס מבניו יפה דן האומר שהיתומי' פטורי' שהרי מת שמעון בתוך הזמן וכיון דאניס פטורי' מדאמרי' פ"ק דכתובות (ב' ע"ב) לפיכך חלה הוא או שחלתה היא אינה מעלה לה מזונות ומסיק ולענין גיטין אינו כן כו' עד [מעכשיו] אם לא באתי מכאן עד י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש אין זה גט מאי לאו מת וה"ה לחלה כו' אלמא דגבי ממון כה"ג אם היה אומר אתן לך ב' זקוקים אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך יב"ח פטור שהרי אונס אירעו ואע"ג דגבי גט מפליג בין אונס מיתה לשאר אונסי' ה"מ התם משום דלא תפול קמי' יבם אבל בעלמא חשוב אונס כ"ש יתה דאין לך אונס גדול מזה שאלו היה חי היה מפייס בתו שלא תנשא כ"א לזה וכיון דמת מאי [הו"ל] למיעבד והבנים לא ידעו בתנאי אביהם ועוד כיון דאביהם פטור שלא יכול קיים תנאו גם היתומי' פטורי' שהרי לא נדרו לו שום דר ולא שייך הכא מצוה על היתומי' לפורע חוב אביהם שהרי לא נתחיב בממון זה לא בחייו ולא במותו ולהא דהאשה שנפלו (פ"ב ע"א) ל"ד כלל דהא [דבעי'] עומדת באגם משום דמשיכה הראשונה כלתה כבר ולהכי כשעומדת באגם חשוב כמשיכה אריכתא ה"נ כל כמה דלא [נתקרע] השטר או [שנאבד] לא נתבטל קנין הראשון ואע"ג דמת [מידי דהוי דאמר מעכשיו כמו] אם לא באתי מעכשיו עד [י"ב] חדש ומת בתוך יב"ח דהוי גט הלכך אין לפוטרן מטעם זה אלא מטעם אונס כדפי' ול"ד נמי לדר' יהודה בן תימא דאמר (ב"מ צ"ד ע"א) כל תנאי שא"א לקיימו בסופו והתנה עליו בתחלתו אינו אלא כמפליג בדברים דה"מ כגון ע"מ שתעלה לרקיע או שתרד בתהום וכיו"ב דבשעה שהתנה היה ידוע לכל שא"א לקיימו כלל. אבל אין לפוטרם מטעם אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דקטן אין לו קידושין ונישואין לא מד"ת ולא מד"ס כדאי' פ' חרש (קי"ב ע"ב) וא"כ הו"ל כאלו אמר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר כו' דקיי"ל כרבנן דאמרי (יבמות צ"ב ע"ב) אינה מקודשת הא ודאי ליתא דאע"ג דאמרי' דאין אדם מקנה דשלב"ל מ"מ [היכא] דהדבר הנקנה בא לעולם וגם הקונה ומקנה באו לעולם קנה אע"ג דתלה תנאו בדשלב"ל וראי' דאמר בפ' המפקיד (בבא מציעא ל"ג ע"ב) [בהא] דפריך והא אין אדם מקנה דשלב"ל ואפי' למ"ד מקנה ה"מ כגון פירות [דקל] כו' עד אמר רבא נעשה כאומר לכשתגנוב ותרצה ותשלימני הרי [פרתי] קנוי לך מעכשיו אלמא אע"ג [דתנאי] בדשלב"ל קנה אע"פ שיכולני לדחות ולומר דהתם משני אליבא דר"מ משום דסתם מתני' ר"מ היא וקאי אהא דפריך ואפי' למ"ד אדם מקנה דשלב"ל מי יימר דמיגנבה ומי יימר דמשתכח גנב ומי יימר דמחייב דלמא מודה ומפטר ואהא משני תלמודא דעבידא דאתא הוא [דמיד כי] גנבה קניה למפרע מעכשיו ואין כאן אלא חד [מי] יימר דמיגנבה וחשיב דעבירד' דאתא ואתי' כר"מ ולא כרבנן אך נ"ל דוחק לאוקמא התם דלא כהלכתא מדלא קאמר בהדי' לעולם כר"מ ונעשה כאומר כו' אלמא דאתי' ככ"ע וכן משמע נמי פ' בכל מערבין (עירובין ל"ז ע"ב) א"ל אביי אלא מעתה הי' לפנינו שני רמונים של טבל ואמר אם ירדו גשמים היום כו' אלמא אע"ג דתולה תנאו בדשלב"ל תרומתו תרומה ומסתמא [אפי' לרבנן] כיון דסתמא קא"ל [ומהכותב] נכסיו לבנו צריך שיכתוב לו מהיום ולאחר מיתה (ב"ב קל"ו ע"א) דמשמע הגוף מן היום ופירות לאחר מיתה אין ראי' דקנה פירות אעג דתלה במיתתו דהוי דשלב"ל וכן מכל מצוה מחמת מיתה אין ראי' דמתנת שכ"מ דרבנן שלא תטרוף דעתו עליו ע"כ אין נ"ל לפטור היתומי' מטעם זה אלא מטעם אונס כדפי' לעי ושלום מאיר ב"ר ברוך זלה"ה.
1