תשובות מהר"ם, דפוס פראג צ״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 96
א׳צו. על בית הכסא העומדות בקיר חומת העיר והצואה נופלת בתוך החפירה המקפת את העיר שהיא יתירה [מבית] סאתים שלא הוקף לדירה יש לדקדק אם הבית הכסא [עומדת] למעלה מעשרה הרי הצואה נופלת מרה"י לכרמלית דרך מקום פטור דהא חפירה כרמלית היא כיון דהויא יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה [ואויר] כרמלית למעלה מי' מקום פטור הוא כדאמר בפ"ק דשבת (ז' ע"א) כרמלית תופסת עד עשרה אבל למעלה מעשרה מקום פטור הוא ואקילו ביה רבנן מקולי רה"י ומקולי רה"ר [ואי] הלכתא כרב דימי דשרי להחליף ברשיות דרבנן פ' כיצד משתתפי' (ע"ז ע"א ופ"ו ע"ב) כגון מרה"י לכרמלית או איפכא דרך מקום פטור וברשויות דאו' אסור להחליף כגון מרה"י לרה"ר וא"כ הכא נמי שרי אע"ג דליכא מחיצות עד הקרקע אע"ג דזעירי פליג עלי' דר"ד ואסר התם להחלף אפי' רשויות דרבנן הא אמרי' הלכתא כרב דימי דבשל סופרי' הלך אחר המיקל א"כ ה"נ שרי ואפי' את"ל הלכה כזעירי כדאמ' בפ' בתרא דעירובי' (ק"א ע"ב) בשמעת' דשערי גנה כו' ש"מ תלת כו' עד ש"מ איתא לדרב דימי דאמר מקום שאין בו ד' [על ד'] מותר לבני רה"י ולבני רה"ר לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו ומדקאמר ש"מ סתמא משמע דהכי הלכתא והתם הוי להחליף ברשויות דרבנן כמו שמוכחת השמועה אלמא דאפי' ברשויות דרבנן [אוסר והאי דקאמר ש"מ מדרבנן איתא לדרב דימי לאו דוקא הוא דהא ר"ד שרי להחליף ברשות דרבנן] כדפי' אלא ה"ק איתא לדר"ד ועדיפא מדר"ד דאיהו אסר אפי' ברשויות דרבנן והיינו כזעירי והא דנקיט רב דימי משום דמתאמר' בתלמודא והשתא אפי' אי הוי הלכתא כזעירי ל"מ אם הבית הכסא כך שהצואה נופלת על שיני הכותל אע"פ שאח"כ מתגלגלת ונופלת בכרמלית מותר דכחו בכרמלית לא גזרו ביה רבנן [אלא] אפי' אינה נפלת על שיני הכותל אלא יש דף או מידי אחרינא נגד פי הנקב בסמוך לו מתחתיו בתוך ג' דהו"ל חורי רה"י והצואה נופלת עליו ומשם מתגלגלת ונופלת כחו הוא [ובכרמלית לא גזרו רבנן כדאי' בהזורק בשבת (ק' ע"ב)] גבי ספינה שופין היכא שדו להו ומשני אדופני ספינה ופריך והא איכא כחו ומשני כחו בכרמלית לא גזרו ביה רבנן והכי אי' בשילהי תולין (שבת קמ"א ע"א) מאן דסחי [במיא לגנוב] נפשי' ברישא והדר לסלק כו' עד כי קא נחית נמי [קא דחי כחו ד' אמות] ואסור ומשני כחו בכרמלית לא גזור בי' רבנן. אבל מטעם מחיצה תלויה אין להתיר כגון שיש מחיצה עשרה סביב הנקב בין בלמעלה בין בלמטה דאין מחיצה תלוי' מתרת אלא במים קל הוא שהקילו חכמי' במים משום דבקיעת דגים לא שמיה בקיעה כדאי' בהזורק (ק"א ע"א) ואין להתיר נמי ע"י עשיית עוקא פי' גומא כנגד פי הנקב עומקה י' ורחבה ד' השתא נפלו שופכי' מרה"י לרה"י ואפי' נתמלה העוקא מע"ש אמרי' פ' כיצד משתתפי' (פ"ח ע"ב) אחת לי עוקא ואחת לי גיסטרא [ועריבה] אע"פ שנתמלאו מים מע"ש שופכי' לתוכה מים בשבת דה"מ מיא דלא מבטלו מחיצתא ותיימי מיא אבל מי רגלים וצואה מבטלי מחיצותא דלא עדיפי מפירות דאמר בהזורק (ק' ע"א) בור ברה"ר עמוק' עשרה ורחב' ארבע מלא' מים וזרק לתוכה חייב מלא' פירות פטור מ"ט מיא לא מבטלי מחיצותא פירות מבטלי מחיצותא. ועל מה שכתבתי שהצואה נופלת על [צדי] הכותל או על דף אחר העשוי מתחתיו ושוב מתגלגל ונופל למטה שהוא מותר משום כוח בכרמלית, אין להקשות מהא דאמר פ' כיצד כשתתפי' (פ"ח ע"א) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים דשרי' ע"י מחיצה תלוי' למלאות ואי' בגמרא ל"ש אלא למלאות אבל לשפוך אסור אלמא אע"ג דאיכא מחיצה תלוי' המתרת כנגדה מ"מ אסור כיון דלבסוף נפול לאבראי חוץ למחיצה י"ל דהלכתא כאיכא דאמרי דאפי' לשפוך נמי שרי משוך דבשל סופרים הלך אחר המיקל וכפר"י ולפר"ת נמי שרי אע"ג דאסר בגזוזטרא משום דסמוך לבתם דשכיחי בה רבים מ"מ [הכא] שרי אפי' ללישנא קמא דאסר לשפוך דהתם הוא מתכוין לאותה דחייה שיצאו המים לחוץ כדי שלא יתלכלכו המים כנגד פי הגזוזטרא שהוא חפץ למלאות מהם ולשתותם וכ"ש לא"ד דשרו לשפוך אע"פ דבודאי נפקי לבראי וניחא לי' דניפקו לבראי כ"ש הכא דלא חייש אי נפלי לתחת לאלתר או לא רק שיעשה צרעיו. ועוד הי' נראה לומר דאפי' אם הצואה נופלת להדי' מלמעלה למטה דמותר דהיכא דא"א בענין אחר כגון נשבר הדף בשבת שתיקן כנגד פי הנקב שהצואה נופלת עליו משום גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה שבלאו לא תסור (ברכות י"ט ע"ב) ה"נ שרי מרה"י לרה"ר וכן פי' רבינו שמשון פ' לולב הגזול (סוכה ל"ו ע"ב) גבי אבנים מקורזלות מותר להכניסו לבית הכסא בשבת ופי' מדקאמר מותר להכניס אלמא מחוץ למחיצה לתוך המחיצה קאמר דהיינו מן הבקעה שהיא כרמלית לתוך המחיצה שהיא רה"י ודלא כפרש"י. ושוב כ' ר"ש דשמא אף לדידן שרי כיון דנפישי בני הבית [ומתירא] שאם יכניסו מבע"י [יקנחו בה] ואף די"ל דדוקא לדידהו שהי' להם בה"כ בשדה קבוע א"צ להכניסן מבע"י משום טירחא אבל לדידן שבה"כ קבוע בבית אסור מכרמלית לרה"י אא"כ הכניסן מבע"י והשתא אמר ר"ש אע"פ שלפי מ"ש מותר להכניס אבנים מכרמלית לרה"י בשבת לדידהו שאין בתי כסאות שלהן אלא בשדות וא"כ לפ"ז הי' מותר בכל שבת ואפי' לכתחלה לפנות באותן בתי כסאות שנופלים לחפירת העיר בלא שום תיקון כדפי' שהרי אין לאסור לכתחלה כיון דבידו לבנות בה"כ בחצירו דא"כ בימיהם נמי למה התירו להכניס בכל שבת אבנים מקורזלות מכרמלית לרה"י משום דלא מצי להכניסן מבע"י כי בני אדם יקחום והלא יכול לעשות לעצמו ביה"כ בדלתים ובריח ששום אדם לא יפנה שם אלא הוא ויסגור בחותם צר ויכניס האבנים מבע"י א"נ לאחר שעשה צרכיו ירחץ נקביו במים ולא יצטרך לא לטלל האבנים בשבת ולא להכניסם מכרמלית לרה"י או יזמנם מבע"י ויכניסם לבה"כ ולא יסמוך ע"ז להכניס לכתחלה בשבת אלא כולי האי לא אטרוחי רבנן במלתא דכבוד הבריות באיסור דדבריהם ה"נ לא אטרוחי ליה לבנות בשביל זה שום בנין. מיהו לא הי' להתיר לכתחלה דבר זה כיון דאפשר בתקנה כל דהו בדף אחר מיהו נקוט פלגא בידך דהיכא דנשבר התיקון בשבת דמותר [לאותו] שבת בלא דף אפי' לכתחלה משום כבוד הבריות ושוב מצאתי שר"י הצריך לעשות קנה קנה פחות מג' בקרקע בגובה י' ושמא לא הצריך אלא לכתחלה ודבר פשוט הוא דקנה קנה פחות מג' שרי אלא ברוב מקומות לא הי' נותני' רשות ליהודי לעשותה בתוך החפורה אז יכול [לעשות] תקנה בדף כדפי' לעיל. וצורינו יאיר עינינו במאור תורתו מב"ב זלה"ה.
1