שו"ת מהרי"ק קע״אTeshuvot Maharik 171
א׳נא מורי שי' בקשתיך להאיר עיני על מה שאנו נוהגין להתפלל ערבית קרוב לשעה קודם תחילת שקיעת החמה ופעמים יותר וכן נוהגין בזאת העיר. ולע"ד נראה שאין יוצאין ידי ק"ש ערבית כלל ועיקר אם לא יסמכו על מה שפר"י דק"ש שעל המטה הוא עיקר ולא יחושו לכל הקושיות שהקשה עליו ר"ת וזה א"א לומר שהרי התוספת והסמ"ג ומרדכי גדול וכן רבי אבי"ה כולן תפסו דברי ר"ת עיקר ולפי דברי ר"ת דאומר שק"ש שבבה"כ עיקר לא ידעתי היאך מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש שהרי כל עצמו של ר"ת שממהר זמן ק"ש מבעוד יום אינו אלא משום דאומר פ' תפלת השחר (ברכות דף כז) דעבד כר' יהודא עבד ור' יודא אית ליה דמפלג המנחה ואילך לילה הוא וע"כ צריך לומר דפלג המנחה מתחיל מעט קודם תחילת שקיעת החמה ולא יותר דהא ר' יודא גופיה אית ליה פ' מי שהיה טמא (פסחים דף צד) דמתחילת שקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך ד' מילין ולעולא ולרב' מהלך ה' מילין והדבר ידוע כי אפילו מהלך ד' מילין הוא כמו שעה אחת וכן כתוב במקצת ספרי המרדכי ונראה שהוא מדברי ראב"ן מספר צפנת פענח המצוי אצלך שמהלך ה' מילין הוה מעט יותר משעה וא"כ אפילו נאמר שלפי האמת אין כ"א ד' מילין וכדמוכח פ' מי שהיה טמא דהא נראה מתוך סוגיא דהתם גם מתוך פרש"י דאתותבו רב' ועול' דאמרי ה' מילין מההיא דר' יודא דאומר ד' מילין מ"מ מדחמשה מילין הוה יותר משעה א"כ ד' מילין הוי קרוב לשעה ועוד דנחזינן אנן דהא מהלך אדם בינוני עוד היום י' פרסאות כאשר היה בימי התלמוד ואין אדם קל ברגליו ילך עכשיו יותר מפרסה אחת בשעה אחת והדבר פשוט כי הפרסה הוו ד' מילין וכדמוכח בפ' מי שהיה טמא שהרי מסיק התם דלפי מאי דאומר ר' יוחנן דמהלך אדם בינוני י' פרסאות א"כ הוי מהלך היום מ' מיל וגרסינן שם מעלות השחר ועד הנץ החמה ה' מילין משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ה' מילין פשו להו תלתין חמיסר מצפרא לפלגא דיומא כו' וא"כ הנך ד' מילין לכל הפחות דמתחילת שקיעת החמה עד צאת הכוכבים הוי כמו שעה ומפלג המנחה ועד הערב שהוא צאת הכוכבים אין כ"א שעה ורביע הרי לך כי פלג המנחה לא הוי כ"א כמו רביע שעה קודם תחילת שקיעת החמה וכ"ת דיש לחלק בין מהלך אדם בינוני שהיה בדורו של רבי יוחנן ודורו של רבי יודא למהלך אדם בינוני של עכשיו ותאמר דאפילו שבימיהם היה מתחילת שקיעה עד צאת הכוכבים מהלך ד' מילין אפ"ה אינו שעה שאז היו קלין וחזקו הטבע לילך במרוצה יותר וגם תצטרך לדחוק ולומר דפרסאות דאומר ר' יוחנן למהלך אדם בינוני אינם שוים לפרסאות שאנו מונין עכשיו לאדם בינוני אלא האי כדיניה והאי כדיניה ע"כ א"א לחלק בין דור לדור שהרי תמן גרסינן אמר מר מעלות השחר ועד הנץ החמה מהלך ה' מילין מנא הני מילי דכתיב וכמו השחר עלה וכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה ואמר ר' חנינא לדידי חזי ליה ההיא אתר' והוה ה' מילין ובתר הכי מייתי ברייתא דר' יודא דאומר מעלות השחר ועד הנץ החמה ד' מילין וקאומר התם לימא תהוי תיובתא דר' חנינא לא ויאיצו שאני ואם איתא דאיכא לפלוגי בין דורות ראשונים לאחרונים א"כ ה"ל לשנויי דאע"ג דבההוא אתרא איכא ה' מילין ולוט הלך אותן מעלות השחר עד הנץ החמה מ"מ בימי ר' יהוד' לא היו הולכין באותו שיעור שבין עלות השחר כו' כ"א ד' מילין ופשיט' שיש יותר לחלוק בין דורו של לוט לדור של ר' יודא משיש לחלוק בין דורו של ר' יודא לדור עכשיו אלא ודאי אין לחלק וה"נ אין לחלק וא"כ מצינו שפלג המנחה מתחיל מעט קודם שקיעת החמה כדפי' לעיל דהא פשיטא דאליבא דרבנן דרבי יודא שזמן תפילת המנחה הוי עד הלילה דהיינו עד צאת הכוכבים כדקתני תפלת המנחה עד הערב דהיינו לילה כמו בערב תאכלו מצות דהוי לילה ממש ותדע דכן הוא דהא תניא בברייתא בפ' תפלת השחר (ברכות דף כו) מפני מה אמרו מוספין כל היו' שהרי קרבן של מוספין היה קרב כל היום וע"כ האי כל היום הוי עד צאת הכוכבים דהא פריך תלמודא פ"ב דמגילה (דף כ) והא קי"ל דעד צאת הכוכבים יממ' הוא כדכתיב ואנחנו עושים במלאכה וגו' וע"כ מדאורייתא הוא מיירי התם ולא מדרבנן הוא דהא תנן התם אין קורין את המגילה ולא מוהלין ולא מזין ולא טובלין אלא כו' עד וכולן שעשו עם עלות השחר יצאו. וגרסינן בגמ' וכולן שעשו כו' מנא הני מילי אמר רבא דא"ק ויקרא אלקים לאור יום למאיר ובא קראו יום איתיביה אביי אלא מעתה ולחושך קרא לילה למחשיך ובא קראו לילה והא קי"ל דעד צאת הכוכבים יממ' הוא כו' הרי לך דאף מדאורייתא דעד צאת הכוכבים יממ' הוא והא פשיטא דמדאורייתא אין מוהלין ואין מזין כו' אלא ביום כדדריש ליה מקרא דלעיל מינה וא"כ כי פריך והא קי"ל כו' ע"כ הוי מדאורייתא וכיון דהא דתניא דמוספין כל היום ע"כ הוי עד צאת הכוכבים א"כ ע"כ תמיד של בין הערביים נמי זמנו הוי עד צאת הכוכבי' שהרי לא היה שום קרבן קרב לאחריו מקרבנות כל השנה כ"א קרבן פסח וכדדרשינן ליה פ' תמיד נשחט מדכתיב והקטיר עליה חלבי השלמים עליה השלם כל הקרבנות כולם וא"כ ר' יודא דאומר מפלג המנחה היינו שעה ורביע קודם צאת הכוכבים דהא בין ר' יודא לרבנן ליכא כ"א שעה ורביע כדאיתא התם בברייתא בהדיא וכ"ת אכתי איכא תנאי ריש פ"ק דברכות (דף ב) דאית להו שיעורא אחרינא בענין זמן ק"ש של ערבית דגרסינן תמן בברייתא מאימתי קורין ק"ש בערבית משעת שקדש היום בע"ש דברי ר"א ר' יהושע אומר משעת שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן ר"מ אומר משעת שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן אמר ליה רבי יהודא והלא כהנים מבעוד יום טובלין רבי חנינא אומר משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח ר' אחאי ואמרי לה רב אחא אומר משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב עכ"ל הברייתא וכתב בסמ"ג וז"ל גרסינן בירושלמי הקורא קודם יציאת הכוכבים לא יצא ידי חובתו ואומר רבינו יצחק דאנו סבירא לן כתנאי דגמ' דריש ברכות שהם מקדימין זמן ק"ש לצאת הכוכבים לכך נהגו לומר ק"ש בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים ועוד יש לסמוך בדיעבד על המנהג אהא דאומר בפ' תפלת השחר (ברכות דף כז) דעביד כר' יהוד' דאומר מפלג המנחה ואילך לילה עביד עכ"ל ונאמר דאפי' דפלג המנחה לא הוי כל כך קודם שקיעת החמ' מ"מ סמכינן אאידך תנאי דמקדמי טפי אי אפשר לומר כן מתוך לשון הסמ"ג שכתבתי לעיל דהא דקאומר דקי"ל כתנאי דריש ברכות כו' משמע דלכתחילה סמכינן עלייהו והדר אומר דבדיעבד יש לסמוך אדר' יהודא כו' משמע דוקא דיעבד וא"כ צריך לומר דפלג המנחה מוקדם הוא לדר' אליעזר ואידך תנאי ועוד נלע"ד דיש להביא ראיה דע"כ ליכא שום תנא בגמ' בברייתא דלעיל שיקדים שעורו לשיעור דרבי יהודא גם שישוה לו דהא בעי בגמ' הי שיעורא מאוחר אי שיעור דשהעני נכנס לאכול פתו במלח או שיערו דהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן כו' ופשיט פשיטא דעני מאוחר דאי ס"ד עני קודם רבי חנינא היינו ר"א והקשה שם בתוס' וז"ל לימא דשני שיעורים הם עני וקדוש היום י"ל דלא מסתברא ליה לחלק כל כך בשיעור זמן שכיבה קודם צאת הכוכבים עכ"ל משמע מכאן דאין לומר שיקדום שיעור דר"ח לשיעור דר"א וה"ה דאין לומר שיקדו' שיעור דרבי אחא לשיעור דר"א דמאי אולמ' האי מהאי ופשיטא דשיעורא דר"א דמשקדש היום דהיינו בין השמשות דהיינו משתשקע החמה ואפילו ר"מ דמקדים טפי מדר"א ואומר משעת שהכהנים טובלין לא מקדים לצאת הכוכבים כ"א מפחות הרבה מג' חלקים מיל כדתני' שם בברייתא דלעיל אומר לו ר' יהוד' והלא כהנים מבעוד יום הן טובלין. וגרסינן עלה בגמ' אומר מר אמר לו רבי יודא והלא כהנים מבעוד יום הן טובלין שפיר קאומר ליה ר' יהודא לר"מ אומר ליה ר"מ מי סברת דאנא בין השמשות דידך קאמינ' אנא בין השמשות דר. יוסי קאמינא דאומר רבי יוסי בין השמשות כהרף עין כו' ואפי' בין השמשות דרבי יודא לא הוי כ"א ג' חלקי מיל קודם צאת הכוכבים לרבה ותרי תלתי לרב יוסף דהוי טובא אחר התחלת שקיעת החמה כדמוכח סוף פר' במה מדליקין (שבת דף לד) וכדכתבו שם התוס' ור"מ מדקדים לדר"א א"כ ע"כ ר"א בציר מהא קאמר גם נראה לע"ד מכאן ראיה ברורה דע"כ ליכא שום תנא שיקדים שיעורו לכל הפחות לג' חלקי מיל קודם צאת הכוכבים דאלת"ה א"כ מאי פריך תלמודא שפיר קאומר ליה רבי יודא כו' נימא דר"מ ס"ל כאידך תנא דמקדים טפי אלא דר"מ בציר מינה פורתא אלא ע"כ פשיטא ליה לתלמודא דליכא שום תנא שיקדים לזה השיעור דג' חלקי מיל קודם צאת הכוכבים וגם שיאמר זה השיעור וא"כ הדר' קשי' לדוכתיה על מה אנו סומכין והאיך יצאנו ידי ק"ש בברכותיה כל ימינו אמנם בלא כל דברי דלעיל נראה לע"ד שצריך להתיישב בדבר שהרי נראה דקשה דרבי יהודה אדרבי יהוד' דהא ר' יהוד' קאומר ליה לר"מ והלא מבעוד יום הן טובלין כו' משמע דס"ל דאין להתפלל אפי' ג' חלקי מיל קודם צאת הכוכבים ואלו ר' יהוד' קאומר דמפלג המנחה ואילך לילה הוא ומש"ה צלי רב של שבת בע"ש כדאיתא בפ' תפלת השחר (ברכות דף כז) גם מתוך כך הוכיחו רבותינו בעלי התוס' דזמן ק"ש של ערבית הוי מפלג המנחה מדקאומר בגמרא דעבד כמר עבד ע"כ בקשתיך מורי שי' להאיר עיני ע"ד מנהגי אם מצאת לו סמך ועל קושיא דרבי יודא אדרבי יהודא כתוב לי דעתך:
1