שו"ת מהרי"ק ל״טTeshuvot Maharik 39
א׳אשר שאלת בענין העוף שנצלה שלם בלא מליחה ורצית לדקדק מלשון הסמ"ג דאין אסור אלא לכתחלה דמסיים ואומר לפיכך נכון כו'. ואמרת שלשון זה משמע לכתחילה דווקא כמו נכון שלא להגעיל כו' גם לשם לא ידעתי מנין לך דדוקא לכתחלה דלמא גם בדיעבד אסור והא דקאמר נכון היינו משום דלא ברירא ליה כל כך דהא פי' בתוס' כל זמן שהוא טרוד ופלוט אין בולט מה שכבר פלט וגם הכא נקט נכון משום דלא ברירא ליה כולא האי שיקרא דם האברים שפי' משום שעבר דרך החלל ואפילו אם תמצא לומר דחשיב פירש מ"מ סברא הוא כבולעו כך פולטו אף ע"ג דעדיין לא פלט כל דם עצמו כמו שכתב בסמ"ג מ"מ איכא למימר דאף על גב דעדיין לא פלט כל דם עצמו מ"מ זה שכבר נתעורר לצאת ומצא נקבי הבשר פתוחים מדנבלע בתוכו כשם שנכנס שם דרך הנקבים כך יפלט דרך הנקבים דהא קיימא לן כבולעו כך פולטו. ותדע שכך הוא דלא ברירא ליה לאסור שהרי לפי הנלע"ד אין שאר הפוסקים מודים לו שהרי לא הביאו דין זה דיש לחלק בין עופות חלולים לשאר בשר אלא סתם כתבו דבשר לצלי לא בעי מליחה. ומ"מ הסמ"ג איכא למימר דמחמיר אפילו בדיעבד. ואשר נסתפקת האם יחשב לדיעבד גבי דידך לע"ד נראה דמאחר שבאנו להתירו תמיד כיון שהם הורגלו בכך יחשב כבתחילה דלא שייך לחלק בין לכתחילה לדיעבד אלא היכא שנעשה באקראי בעלמא אז יש דברים שאנו מתירים לו בדיעבד רק שלא יעשה כן לכתחילה. ואם היה עושה כן פעם אחרת לכתחלה פשיטא שהיינו אוסרים לו אפילו בדיעבד אבל הכא שהם עושים כן תמיד בכוונ' אפילו לא יהיה בידינו למחות בם מאחר שכך נהגו ויש הרבה פוסקים שאין חוששין לזה לכאורה וכדפיר' לעיל מ"מ לדידן דנהיגן לאסור אסור הוא לאכול ממנו. ושלום מאתי הצעיר יוסף קולון בן מהר"ר שלמה זלה"ה:
1