שו"ת מהרי"ק מ״חTeshuvot Maharik 48
א׳ועל דבר הערוב אשר כתבתם שאתם דרים בבירה אחת מושכרת לאחד מן הנכרים ויכול לסלק את חברו ורצית לדמות דבר זה למה שכתבו הפוסקים גבי בעל הבית שהיה משאיל רשותו כולי. נלע"ד שאם מתחילת השכירות הסכימו לדור יחד בבית אחד אע"ג שהאחד מושכר מן הנכרי ולא האחר דמ"מ לא יוכל השוכר מן הנכרי לסלק את חבירו מן הבית כיון שמתחיל' נתרצו לדור יחדיו אישתכח דהאי שוכר מן הנכרי שליחותא דחבריה קא עביד וא"כ משום הא לא אירא שלא יאסור האחד על חבירו. אמנם לא בארתם יפה בענין הפתח אם כל א' משניה' יש לו פתח פתוח לחצר אשר לפני הבית או אם שתי דירות זו לפני' מזו והפנימי עובר דרך החיצון בצאתו לחצר ולר"ה דפשיטת הוא דאם יש לכל אחד פתח לחצר ואין לאחר דריסת רגל אל חבירו דאין לדמותו כלל לההיא דפסק ר"י על הבחורי' ועל המלמדי' דאם אין להם אלא פתח אחד לרשות הרבים וכו' דפשיטא דהתם בחדרי' ועליות שהם פתוחים לטרקלין ואין להם דרך לצאת לא לחצר ולא לרשות הרבים אלא דרך הטרקלין אבל היכא שיש לכל אחד דרך יציאה לחצר מבלתי יצטרך עבור דרך הטרקלין פשיטא שהיו אוסרים על הב"ה אם לא מטעם שאפיותם ובשולם ביחד או משום שלא השאיל להם רשותו וכו' אבל אם היו בשתי בתים זו לפנים מזו באנו למחלוקת שמואל ור' יוחנן ונסתפקו הפוסקים הלכה כדברי מי מכל מקום אפילו את"ל דהלכה כר' יוחנן כמו שכתב בסמ"ק דלכאורה צריכי' לערב. וכן נהגו בבירה גדולה ופשיטא דאין להתירם בלא ערוב וטוב לערב בלא ברכה. אמנם לענין לטלטל בכל העיר מאחר שאין הדבר ברור כל הך להצריך ערוב בשני בתים זו לפנים מזו אפשר דבזה יש לסמוך על דברי רבינו אשר ובנו הר"ר יעקב בספר א"ח שכתבו להתיר לטלטל בכל העיר היכא שאין כי אם חצר אחד של יהודים בכל העיר. ואף על גב שיש הרבה בתים פתוחים לאותו חצר ואוסרים זה על זה לטלטל באותו חצר בלא ערוב. ומכל מקום קשה לו להתיר לעשות מעשה מאחר שהפוסקי' שלנו כמו הסמ"ג והמרדכי נראה שהם אוסרים היכא ששני ישראלי' דרי' בעיר ואוסרי' זה על זה ואפילו דרי' בחצר אחרת. ונ"ל שמחלוקת תלוי בשני תירוצי' שתירץ המרדכי בפרק הדר גבי מבוי שצדו אחד נכרי כתב שם וז"ל וא"ת היכי מצוי לערובי הא לא סגי בערוב לחודי' וכו' עד וי"ל דאין מערבים אותו לאו דווקא וכו' עד אי נמי יש לומר אפי' חשב בתים באפי נפשייהו כאלו הם פתוחים לחצר כיון דהנכרי לא דייר בהדייהו בחצר אלא במבוי המבוי לחצר כחצר לבתים וכי היכי דבחצר לא היה נכרי אוסר על בית אחר של ישראל אף על גב דדיירי ביה ישראל טובא הכי נמי במבוי לא כיון דליכא אלא חצר אחת של ישראל עכ"ל הרי לך דלפי תירוץ זה יש ראייה לדברי רבינו אשר ולא לפי תירוצי' אחרי' ואשר כתבת שאין אתם מקפידים זה על זה בענין תשמיש הבית נלע"ד דמשום כך לא יועיל שלא תאסרו זה על זה אם לא שהאחד שכר מתחילה הבית בשבילו לבד ושוב נמלך ושכר לחבירו ושייר לחבירו שיוכל להניח חפציו בפינה מפינות הבית כי כן כתב רבינו יעקב מקוצי. וכן נראה מלשון רבינו משה וטור א"ח ושלום מאתי הצעיר יוסף קולון בן מהר"ר שלמה זלה"ה:
1