שו"ת מהרי"ק ס״טTeshuvot Maharik 69
א׳מלחמתה של תורה לוחם א"ק ידיד נפשי מהר"ר מנחם יצ"ו שלום קבלתי כתבך. וע"ד הס"ת אשר אין יו"ד האלף נוגעת אל עצומה וכן נקודות הפי"א אין נוגעת לגגה נלע"ד שהס"ת פסול הוא בכך שהרי כן הסכימו הפוסקים האחרונים ולא מצינו שיחלקו עליהם הראשונים בזה שהרי כתב בספר יורה דיעה וז"ל לכן צריכות ליגע כל אלו האותיו' כגון הנקוד' בשי"ן ובעי"ן והנקודה של האל"ף ומה שאחורי הצדי"ק ובאחת שאין נוגעת פוסלת כל הס' עכ"ל עוד נמצא בהג"ה בשם א"ז וז"ל וצריכות שאר אותיות ליגע כמו ע' ש' צ' ץ' א"ת ואם אין נוגעת פסול הרי שרבינו א"ז פוסלו ג"כ וכן כתב עוד בטור יו"ד וז"ל שכל האותיות צריכות להיות גולם אחד חוץ מהי"א וקו"ף וכ"כ בתשב"ץ בשם מהר"ם וז"ל וכתב הר"ם ז"ל בתשובה אחת ראיתי כותבי תפילין ומזוזות וס"ת שאין בקיאין בכל הצורך בגוף האותיו' שלא נתפרשו בסמ"ג ונותני' ריוח באותיו' עצמו כגון גג של תג האלף וכו' עד או מ"ע שצ"ץ וצ"ל שכל אות ואות צריכה להיות דבוקה ושלמה ומשולבת בלי הפרש ופירוד דכל חדא וחדא נראית אחת ולא שתים לבד ה' וק' עכ"ל הרי לך שכולם מסכימים להיות כל האותיות גולם אחד חוץ מה' וק' עכ"ל. ואשר שאלת אם המברך בו בא לכלל ברכה לבטלה דבר זה מחלוקת בין הפוסקי' הראשונים רבינו משה השיב בתשובה שאין בזה משום ברכה לבטלה וכן כתב בשם הר"ר חנוך הספרדי וחכמי נרבונא וכן יש ללמוד מתוך דברי ראבי"ה שהביא המרדכי במגילה פרק הקורא ולדבריהם ודאי שהמברך באותו ס"ת שלא נעשו צורת האותיות כהלכתן אין זה ברכה לבטלה דלא גרע משאם חסרה האות מכל וכל. אמנם מתוך דברי רבי' משה עצמו נראה שרוב חכמי דורו נחלקו עליו והוה ס"ל שכל הקור' בס"ת פסול הרי זה ברכה לבטלה. גם רבינו משה בספרו מנה עשרים דברים שבאחד מהם נפסל הס"ת והרי הוא כחומש בין החומשים שאין יוצאים בהם ברבים שאין בו קדושת ס"ת כלל והאחד הוא שחסר בו אפילו אות אחת. ולזה כתב רבינו שלמה בן אדרת שאותה תשובה הנז' לעיל היתה בילדותו ובזקנותו חזר בו בספרו. גם רשב"א מסברת עצמו הכריע דודאי פסול הוא אפילו בחסרון אות אחת ושאין לברך על קריאתו כלל וכן כתב בטור י"ד וז"ל ספר שאינו מוגה אסור להשהותו וכולי עד לא יצא ושצריך לחזור לראש הסדר ופשיטא דהמברך עליו הוי ברכה לבטלה ואין להרהר בזה ופשיטא שאין להכשירו על ידי קריאת התינוק שלא נאמרו דברים אלו אלא היכא שנפסקה האות ובציר לה שיעורא כגון וי"ו קטיעה שאנו מסופקים אם הגיע לאורך וי"ו או אם כשיעור יו"ד ולכך תועיל קריאת התינוק דגלוי מלתא בעלמא הוא דאורך וי"ו יש לה מדלא קראה יו"ד. אבל היכא דפשיטא לי שאין האות כצורתה מה תועיל בראיית התינוק ועינינו הרואות שאין האות כצורתה. ואע"ג שרבי' מאיר השיב בתשובה שאין תפילין ומזוזות נפסלין משום שלא כסדרן בתקון האותיות הנפרדות ותלה הטעם בקריאת התינוק היינו דווקא להחשב כסדרן מאחר שעיקר צורת האותיות נעשו כסדרן אבל להכשיר בלא תיקון משום קריאת התינוק לא עלה על דעתו כדמוכח באותה תשובה שהביא בתשב"ץ גם לאות מטושטש ורישומו ניכר פשיטא נמי דלא דמי כלל דהרי רשום האות ניכר כתיקונו אבל הכא אין שום היכר הס"ת לצורת האות כתקונו. ואשר שאלת סמך לראשונים שלא דקדקו בזה בעניותי סמך וסיוע להם שלא יהיה הס"ת נפסל לכתחלה לכל הפוסקים ואפילו בדיעבד לפי דעת הפוסקים האחרונים אשר ראוי להלך אחריהם וכמו שהבאתי לעיל דבריהם. והנני מעיד כי בשוול"ייאו על ידי היה מעשה שהגיהו כמה ס"ת אשר לא היו האותיו' כתקונו והיה שם מופת הדור מורי אבי זצ"ל ואם כי הוקשה בעיני כמה בני אדם גם בקאווליי"ר מזור היה מעשה. וע"ד קוצו של יו"ד פשיטא שיש לחוש לדברי ר"ת שהבי' ראייה לדבריו וגם כל הפוסקים האחרונים הביאו דבריו לפסק הלכה. ושלום מאתי הצעיר יוסף קולון בן מהר"ר שלמה זלה"ה:
1