שו"ת מהרי"ל ק״הTeshuvot Maharil 105
א׳ועיר שנתוסף בה נהר וקא חיישינן ללעז דגיטין הראשונים. נראה דאין לחוש וראייה מהא דגרסינן שילהי במה מדליקין ופרק לולב הגזול בבל בורסיף בורסיף בבל למאי נ"מ לגטי נשים. ופי' רש"י בחד דוכתא לענין שינה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה. וצריך לכתוב שם של עכשיו. אלמא דליכא לעז כה"ג ואע"ג דהתו' סתרו פירוש זה. מטעם אחר סתרו ועוד דאין כ"כ נפקותא בענין הנהרות כמו שכתב ה"ר אביגדור כ"ץ בתשובה ואפילו שינה כשר. וכן כתב רבי שמחה בתשובה שבמיימו' ע"ש הלכך אם הנהר החדש מסתפקין ממנו יושבי העיר ספוק הווה ותדיר נכון להזכירו. ואם נהר קטן הוא וכותבין באותה העיר ועל מי מעיינות או על מי בארות הוי האי נהר בכלל. כמו פה בעירינו נהר אומב"ך יש כמה וכמה תשמיש עליה כביסה וצביעה וריחים. ואפילו הכי כלולה במי מעיינות וכן נהר דונא"וו שישנו פה. ועוד דכה"ג דמוסיפין לשופרא דגיטא לא שייך לעז כדאשכחן דאתקין רב בגיטין כו'. וכן ר"ת תיקן הרי את כו'. וכל שום וחניכה שהוסיפו חכמי אשכנז לסימנא ולאפוקי מלעז. וכן עיקר שם הנהר לא תקנו רבנן אלא שנהגו כן לסימנא כדפירש הר"ר אביגדור כו' כדלעיל וכן רשב"א:
1
ב׳ויום שמת בו אבא מנהגא דילי להתענות באדר הראשון. וראיה מפטירת מרע"ה דאותו יום נהג עלמא באדר הראשון ופטירתו סמוך לניסן היה כדמוכח מל' ימי אבל משה ספ"ק דקידושין. גם קריאת מגילה היתה בראשונה אי לאו משום מסמך גאולה לגאולה עדיף פרק קמא דמגילה. ולא דמי לשאר שגי דאורייתא דכולהו הוו שני המחזור כמו שקבעו חכמים וכן שנת הבכור כדאיתא בערכין. וכן כתב הרמב"ם דהני כולהו תליא בשנים. אבל הך מילתא לזכרון צער בעלמא ולהכי לא שייך אקדומי פורענות מידי דהוה אתענית אסתר ותענית בכורת ערב פסח. ולענין נדרים נמי קי"ל כר' יהודא דאדר הראשון אדר סתם וכן לענין שטרות. ושלום למר ולתורתו כנ' הק' הלוי:
2
