שו"ת מהרי"ל קי״זTeshuvot Maharil 117
א׳ומה שכתבת מהביצה איני מבין לשונך. דת"ר גיעולי ביצים מותר ומפרש ר"ת והערוך שהוכו התרנגולת על רחמה עד שמפלת ביצתה. (ומלשון שורו עבר ולא יגעיל). ופי' הרשב"א דכשמעורין בגידין אסורין ור"ל שעדיין מעירין בגידין בשליל שקורין (אייע"ר שטו"ק) ונראה שנתעקרה משם דחשיב בשר בעלמא גם לענין בשר בחלב. ומה זה לשונך שכתבת או אפי' קודם לכן כו'. כ"ש דחשיב בשר טפי ואבר מן החי. ומתי יקרא קודם לכן דמשעה שנוצרה הביצה היתה מעורה עד שנגמרה:
1
ב׳מעשה באשה שנדרה לילך לקברות לרעגנשבור"ג. ועכבה ימים רבים ואירע לה מעשה שהיתה צריכה ללכת שם. ונשאל למהרי"ל אם יצאה ידי נדרה בהליכה זו:
2
ג׳וגם נשאל על תפילין ישנים אם מותר להעביר הקולמוס לחדש אותם ולהאירי האותיות. או אם מותר להגיה ס"ת בדיו שלנו:
3
ד׳וגם נשאל למי שעבר פעמים ושלש ונמצא טריפת שחוטה יצאה מתחת ידו ונראה שהוא מזיד. מאי תקנתיה ודיניה: (והא לך תשובתו):
4
