שו"ת מהרי"ל ק״לTeshuvot Maharil 130
א׳ועל דבר כתובת ושטרות הנישואין דכי נתפשט המנהג שכותבין מקום הקנין דמההיא שעתא איתא קלא. אף כי רבו הדיעות והמחמיר הואיל ונהוג נהוג הואיל דאנו מתי מעט והדבר ידוע דבשעת הנישואין מתקבצין כמה אורחים ולא מחזי כשקרא וכתבו יומא דאקנו בי' וקרוב למעשה בית דין דמפרסמא מילתא ואין להרהר על ככה:
1
ב׳ועל הנשבעין בנקיטת חפץ שלא לבא על אשתו. מהר"ם החמיר מאוד על פי הגאונים. וכי אתא לקמי דידי אמינא אנא לא שרינא להו אך משדרינא להו לקמיה דיש מרבוות' דשרי להו:
2
