שו"ת מהרי"ל קמ״וTeshuvot Maharil 146
א׳ובברכת בר"ה בברכת המזון. מה ענין להזכיר שם ודברך מלכנו טפי משאר מילי דקדושת היום וסגי לן בהזכרת זכרון לחודא. ולא דמי להפטרה. דהתם נתקנה הברכה לשם חובה וקדושת היום. וגם צריך לומר מעין חתימה סמוך לחתימה. אבל ברכת המזון עיקר קדושת היום יעלה ויבא וזו נתקנה דוקא לשבח ויש שם מעין חתימה סמוך לחתימה כמו בשאר י"ט ושבת:
1
ב׳ומה שמאחרים הנרות הללו אחר כל הברכו'. נ"ל משום דאין להדליק עד שיגמור כל הג' ברכות הכא כמו שעושין בקריאת מגילה ונטילת לולב דכולא בעינן עובר לעשייתן ומסכת סופרי' איכא למימר דסבירא כמ"ד בירושלמי בשעת עשייתן. ואנו אין לנו אלא תלמוד דידן דעיקר וכ"ש דאין מנהג פשוט לאמרה והאיך נפסיק בטפל לבין העיקר:
2
