שו"ת מהרי"ל קע״זTeshuvot Maharil 177
א׳והמדיר עצמו מנכסים אלו אפילו כשאמר לביתך זה אסור בו אפילו אחר מות המודר מדקאמר זה מה לי אבוה ומה לי אחר. אי משום דראוי ליורשו בחייב נמי צריך לו לכמה ענינים ליהנות משל אביו וסתם רחמי אב על הבן. אך דברי' שבלב אינם דברי' אם לא באומדנא דמוכח:
1
