שו"ת מהרי"ט, חלק א קמ״גTeshuvot Maharit, I 143
א׳(פרק שני דגיטין)
1
ב׳שאלה מפני מה תקנו זמן בגיטין רבי יוחנן אמר משום בת אחותו אמר ליה רבינא לרב אשי גיטין הבאים ממדינת הים מה הועילו חכמים בתקנתם אמר ליה קלא אית להו והקשו בתוספות ובהנהו למה תקנו בהם זמן ותרצו דעל ידי הזמן יש לו קול לפי שרואים ע"י הזמן דיום הכתו' אינו ביום הנתינה וה"ה כל גיטין שלא נמסרו ביום הכתיבה בשנתנו ליד שליח כשר דיש לו קול ובטור סי' קכ"ז שאין נראה כן מדברי הרמב"ם שכתב הרי שאמר לשנים לכתוב ולחתום גט וליתנו לאשתו ונתאחר הדבר ימים וכו' אין כותבין לה הזמן שאמר להם הבעל לכתוב ולא המקום וכו' והרב מהרי"ק ז"ל הרבה לתמוה עליו בספרו דמה ענין הרמב"ם דמיירי בשלא נכתב עדיין הגט לדברי ר"י דמיירי בנכתב ולא נמסר דכל שלא נכתב עדיין הגט לכולי עלמא אין צריך לכתוב יום האמירה והאריך הרבה יעוין שם עד שכתב שמה שהטעה לבעל הטורים ז"ל הוא דלא חלק בין קדימה לקדימה כמו שחלק הרשב"א ז"ל.
2
ג׳ואני רואה שלא נעלם מהרב ז"ל החילוק שבין קדימה לקדימה אלא דלפי הטעם שכתב ר"י ז"ל שכל ע"י שליח יש לו קול אפי' מוקד' גמור שהקדי' זמן הואיל אם בא ליתנו ע"י שליח כשר וכן למד הרשב"א ז"ל מדברי התוס' והעלה דאף גט מוקדם אם לא נתנו ע"י שלי' כשר וגם הר"ן כתב כן לפי דברי התוס' אלא שכתב וזו קולא יתירה היא בעיני והואיל ודברי הרמב"ם ז"ל במצוה ליתן הם הוה ליה מגרש על ידי שליח ואין צריך לכתוב זמן הכתיבה דאפילו זמן האמירה כשר דבלאו הכי הגט מתאחר שאינ' מתגרשת ביום הכתוב בגט ומה לי אם כתבו זמן האמיר' או הכתיב' בכל ענין על ידי שליח קלא אית ליה.
3
ד׳ואי קשיא אפילו לדברי ר"י שמכשיר בדיעב' לא יכשיר להקדים הזמן לכתחילה דמחזי כשקרא ולכך כתב הרמב"ם ז"ל לכתחילה יכתוב זמן הכתיבה זה אינו דלא שייך לומר מחזי כשקרא אלא במקדים במתכוון אבל אם יכתוב הזמן שאמר הבעל מאי מחזי כשקרא איכא הרי כל לשון הגט משמו של בעל שכן כותב ביום פלו' אלא פלו' שבקית ותרוכית ית אנתתי ואדרבא כשכותבין זמן דהשתא מחזי טפי כשקרא אם באותו יום היה הבע' מצוי במקום אחר ויכחישו את הדבר שיאמרו עמנו היה במקום פלוני כההיא דפרק בתרא דיבמות ההוא גיטא דכתיב ביה בסורא מתא אתא ענן בר חייא וכולי ואתו סהדי ואמרו ביומא דאכתיב ביה גיטא ענן בר חייא בנהרדעא הוה והיו סבורי' לפסלו אי לאו דאמרי' דילמא מילי מסר וכדאמר להו רב לספריה וכולי וההוא עובדא דילמא לאו על ידי שליח הוה ולכך יש לעשות לכתחילה כדאמר רב דאם לא כן הוי מוקדם ופסול אבל כשבא לגרש על ידי שליח דסוף סוף אין למדין מזמנו של שטר אלא חוקרים על יום שנמסר כי כתב לכתחילה יום שאמר לו הבעל מאי הוי דאף על גב דלגבי מוקדם סבירא ליה להרא"ש ז"ל בתשובה דגט מוקדם פסול לגמרי היינו משום דסבירא ליה כל דהוי בכלל כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הגט פסול לגמרי הואיל והקדים במתכוין אבל בכותב זמן שאמ' הבעל אינו משנה ממטבע חכמי' בגיטין דכי היכי דבשטרי אקניית' אי ידעי' יומא דאקנו ביה כתבו יומא דאקנו בי' משום דמההי' שעתא גמר ויהיב כך אמירתו בגט כמסירתו בממון וע"י שליח דליכא למיחש לא משום פירות ולא משום שמא יחפה יכול לכתוב לכתחילה ואין בדבר חשש של כלום אלא משמע דלא סבירא ליה להרמב"ם הא דר"י בעל התוספות אלא דלא הכשירו אלא בגיטין הבאים ממדינת הים משום עיגונה וסמכו אקלא כמו שכתב הר"ן ז"ל.
4
ה׳ודברי הרשב"א ז"ל בתשובה שהביא הר' מהרי"ק ז"ל שם להקשות על הטור דלא מפליג בין קדימה לקדימה תימה בעיני ותקשי ליה לרב ז"ל הא דהרשב"א מדידיה אדידיה שהוא עצמו תפס דברי ר"י ז"ל עיקר בחידושיו ולמד מדבריו שאף מוקדם גמור אם נתנו לה על ידי שליח כשר והיאך כת' כאן בתשובה שאם כתבו זמן האמירה פסול וסיים ואמר ודברים אלו ברורים הם בעיני ואיני רואה בהם שום פקפוק והלא לדברי ר"י כשר גמור הוא ונראה לי שדברי הרשב"א באותה תשובה הוא בגט שצוה הבעל לכתבו ליתנו מידו לידה דבההיא אפילו לדברי ר"י פסול דמוקדם גמור הוא דאיכא למיחש לבת אחותו ולפירו' ומה שכתב ואל תשיבני מגיטין הבאים ממ"ה שאין ההקדמות שוות ה"ק ואל תשיבני כי היכי דבגיטין הבאים ממדינ' הים מכשרינן על ידי הזמן דקול יוצא כיון שרואים שזמן הכתיבה היא קודם זמן הנתינה כדכתב ר"י ז"ל אף בזה כתב זמן האמירה קלא אית ליה כיון שרואים שזמן הכתוב בו קודם לנתינתו על זה אמר לאו מילתא היא שאין הקדימות שוות דהקדמת כתיבה לחתימה הוי מוקדם ופסול אבל הקדמ' כתיבה לנתינה הכשירו מטעם דכל שלא ניתן ביום הכתיבה קלא אית לי' שעל ידי אחר נתגרשה ואמרי' ליה אייתי ראיה אימת מטא גיטא לידך אבל בהקדמת כתיבה לחתימה לא מסקי אדעתייהו אינשי ומיהו היכא דהקדים כתיבה לחתימה ושלחו על ידי שליח והוא הדין מוקדם גמור לא פירש הרב ז"ל כאן מה דינו דהא ודאי לדברי ר"י ז"ל כשר וכלשון שני שכתב שם פסול נאם הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.
5